החתך שד"ר תומס טקאץ' עושה לברך של המטופל שלו הוא כמעט כמו שעון. זה יום שישי בבוקר, ותוך דקות ד"ר טקץ' יעשה החלפת ברך בחולה שבמקרה הוא גם רופא. זהו הניתוח החמישי שלו היום.
"כשאתה משקיע בעצמך, זה מתמרץ אותך לעבוד קשה".
- ד"ר תומאס טקאץ'
הרופאים שהקימו את מקברייד רצו שליטה גדולה בהרבה על איכות הטיפול שהמטופל קיבל.
הרצון לפתוח את בית החולים האורתופדי מקברייד נבע, בין השאר, מהניסיון שהיה לרופאים במרפאת מקברייד עם מרכז הניתוחים של אוקלהומה, מתקן אשפוז שבו הם גם חלק מהבעלים.
למקברייד יש יחס מטופל-אחות של ארבעה לאחד.
"ככל שיש פחות זמן בחדר הניתוח, כך הסיכון להדבקה קטן יותר".
-ד"ר תק"ח
הוא נכנס לחדר ניתוח מספר 2 בסביבות השעה 9:20. הצוות כבר שם. הם הכינו את החולה, ששוכב על שולחן הניתוחים. תחבושת בשם "קובאן" שנראית כמו תחבושת אס עוברת מאמצע רגלו הימנית של המטופל ועד לקרסולו. זה שומר על "גרב" שעובר מכף הרגל לאמצע העגל.
"זה מוריד את הרגל מהרגליים", אומר ד"ר טקץ'. "אנחנו מחשיבים את כף הרגל כמלוכלכת. שמנו שם את הגרב כדי למנוע מחיידקים לעלות במעלה הרגל ולתוך הפצע הניתוחי".
לאחר מכן, ד"ר טקח ואחות עוטפים חומר כחול ואלסטי סביב רגלו של המטופל. זה נקרא "eschmarch". היא מוציאה את הרגל – כלומר, היא דוחפת את כל הדם מתוכה. ברגע שזה נעשה, חוסם עורקים, הממוקם ליד המפשעה של המטופל, מנופח.
טכנאי השפשוף – עובד חדר הניתוח שתפקידו לוודא שלמנתח יש את הכלים הדרושים לו – מזיז שלושה שולחנות מלאים בכלי ניתוח אורתופדיים קדימה, כך שהם יוצרים "C" בקצה שולחן הניתוחים. הוא עומד בפתח ה-"C".
בקצה שולחן הניתוחים ליד ראשו של המטופל נמצאת מכונה עם מה שנראה כמו ואקום עם צינור יוצא ממנו. הוא מחובר לשמלה מיוחדת העוטפת את המטופל.
"קוראים לזה 'חיבוק דובים'", מסבירה אחת האחיות. "זה נושף אוויר חם על החולה. אם החולה מתקרר, זה גורם לריפוי הפצע להימשך זמן רב יותר ומגדיל את הסיכוי לזיהום. זה גם מגדיל את הביקוש לחמצן של המטופל".
האם זה תקן הוא רוב בתי החולים?
"זה כאן", היא אומרת.
כמה דקות אחרי 9:30 בבוקר, ד"ר טקאץ' מצייר קו שחור עבה באמצע הברך הימנית של המטופל. לאחר מכן הוא מבצע חתך ארוך בהמשך הקו. טכנאי הפילינג נותן לד"ר טקאץ' "מחזיר תינוקות" שבו טקאץ' משתמש כדי למשוך את הרקמה הרכה מהברך כך שהעצם חשופה.
לאחר מכן, טכנאי השפשוף מוסר לד"ר טקאץ' מקדחה שבה הוא משתמש כדי לקדוח סיכות לתוך עצם הירך והשוקה. הסיכות יייצבו את העצמות וישמשו כ"מדריך" שיסייע לד"ר טקץ' כשהוא רואה חלקים מעצם הברך.
ד"ר טקץ' מוסר את המקדחה בחזרה לטכנאי השפשוף שנותן לו מקדחה נוספת עם להב מסור קטן בקצהו. ד"ר טקאץ' מסיר את מכסה הברך – פטלה – ואז מתחיל להתרחק מעצם הברך, וחותך את החלק התחתון של עצם הירך ואת החלק העליון של השוקה. הוא גם רואה את החלק האחורי של הפטלה.
ד"ר טקץ' שוטף את אזור הברך עם תמיסת מלח. לאחר מכן הוא מכניס את מרכיבי ה"ניסוי" של תותבת הברך. אלה רכיבים שהוא ישתמש בהם כדי לבדוק את הברך. הוא מתכופף ומאריך אותו מספר פעמים כדי לוודא שהרכיבים מתאימים. אם הם לא יעשו זאת, הוא יצטרך לראות עוד קצת עצם או לקבל רכיבים בגדלים שונים.
מרכיב הירך הוא עצם דק ומעוקל העשוי משילוב של כרום וקובלט. זה יהיה מחובר לתחתית עצם הירך עם מלט מיוחד.
הרכיב הטיביאלי נראה כמו מגש קטן עם טריז מתחת. הוא עשוי גם מכרום וקובלט. זה יהיה קבוע לחלק העליון של השוקה עם מלט. עם זאת, ד"ר Tkach לא צריך לקדוח לתוך העצם כדי ליצור חור עבור הטריז. העצם רכה מספיק כדי שהטריז ייכנס פשוט על ידי שימוש בפטיש כדי להקיש על החלק העליון של הרכיב הטיביאלי. על גבי הרכיב הטיביאלי יושב פלסטיק הנקרא פוליאתילן שישמש כסחוס בברך החדשה.
ואז מרכיב הפטלר, דיסק פלסטיק קטן, מחובר לחלק האחורי של הפטלה עם מלט. הוא יוחזק במקומו על ידי חריצים מיוחדים הנמצאים ברכיבי הירך והטיביאליים.
"החברה אומרת שזה יחזיק מעמד 30 שנה", אומר ד"ר טקץ'. "זה אומר כנראה 15 עד 20. מהנדסים שבודקים את הדברים האלה במעבדה שונים מאוד מהבלאי של רגל אנושית".
החולה אושפז אצל מקברייד בשעה 5:46 בבוקר והיה בחדר הניתוח בשעה 8:44 בבוקר. ד"ר טקח מסיים את הניתוח בסביבות השעה 10:10 בבוקר. עוזר הרופא שלו יתפור את החתך.
עם היציאה מחדר הניתוח, אחות ניגשת לד"ר טקח ומודיעה לו שהוא יהיה בחדר ניתוח מספר 3 הבא, ואז יחזור למספר 2.
לאחר מכן הוא הולך לטרקלין הרופאים כדי לשתות קפה ולשוחח בקצרה עם רופא אחר.
אז הגיע הזמן להתקשר למשפחה של החולה שהוא פשוט ניתח. הוא מודיע להם שהניתוח עבר כשורה. אחרי שהוא מדבר איתם, הוא מתקשר למספר אחר ונותן הכתבה – הוא עושה הקלטה קצרה של מה שקרה זה עתה בניתוח שייכנס לתרשים של המטופל.
בדרכו לניתוח הבא, ד"ר טקאץ' חושף את אהבתו לציד.
"היה לי פעם חולה שלא היה לו כסף לשלם לי, אבל הייתה לו חבורה שלמה של רובי ציד. הוא שאל אותי אם נוכל להתיישב ככה. אמרתי 'בטח!'"
מחוץ לחדר ניתוח מספר 3 הוא פונה לכיור כדי לשפשף. כשהוא נכנס קצת לפני 10:30 בבוקר, צוות אחר מכין את החולה כולו עבורו.
בשעה 10:33 הוא מבצע חתך ברגלו השמאלית של המטופל.
חולה זה אושפז אצל מקברייד בשעה 7:15 בבוקר. הוא הובא לחדר הניתוח בשעה 9:55. ד"ר טקץ' והצוות הכירורגי שלו עובדים באותה יעילות כמו עם המטופל האחרון. הוא מסיים בערך בשעה 11:05, ומשאיר את עוזר הרופא לתפור את החתך.
"אחד היתרונות של היכולת לעבוד כך ביעילות הוא שהמטופל מפעיל את חוסם העורקים לפרק זמן קצר יותר", אומר ד"ר טקץ'. "ככל שחוסם העורקים פועל פחות זמן, כך החולה יסבול פחות מכאבים לאחר הניתוח. כמו כן, ככל שיש פחות זמן בחדר הניתוח, כך הסיכון להדבקה קטן יותר".
לאחר מכן הוא יוצא לטרקלין הרופא, הכתבה וקריאה למשפחתו של המטופל.
הוא מקרצף ונמצא בחדר ניתוח 2 קצת לפני השעה 11:30. בשעה 11:32 הוא מבצע את החתך בברך. החולה אושפז בבית החולים בסביבות השעה 8:41 בבוקר והיה בחדר הניתוח קצת אחרי השעה 11:00. ד"ר טקץ' יסיים קצת אחרי הצהריים.
דיוויד הוגברג הוא כתב בוושינגטון של ה-Investor's Business Daily ומחבר ספר קרוב על מדיקר. בעבר היה עמית בכיר במרכז הלאומי לחקר מדיניות ציבורית, ועמית במכון ריו גרנדה. אתה יכול לעקוב אחר דוד בטוויטר בכתובת: @DavidHogberg