انضم إلى النشرة الإخبارية!
X
מה הייתם מעדיפים שיזכרו אתכם: "קרא את שפתיי" או "התחמק מידיי"? הפרת התחייבות המס נחשבה בעבר לנקודת השפל של נשיאות ג'ורג' הרברט ווקר בוש. אבל עכשיו אפילו לרגע השפל הזה יש תחרות, כשהנשיא לשעבר בן ה-93, המרותק לכיסא גלגלים, להדוף האשמות על נגיעה בלתי הולמת בנשים במהלך צילומים.
כחוקר ולאחר מכן ככותב נאומים עבור ג'ורג' הרברט ווקר בוש, אינני זוכר שום מחוות מופרכות מצד הנשיא וכל אנשיו. הבית הלבן של בוש 41 היה מפתיע, מרענן ג'נטלמני ומכובד.
אני כן זוכרת ששלחו אותי הביתה להחליף יום אחד כי מנהלת המשרד שלנו הרגישה שהחצאית שלי קצרה מדי. היא צדקה. והתחזוקה של סוג זה של תפאורה היא שהשאירה את הממשל נקי במידה רבה משערוריות מין.
אבל מעבר למקלט הזה של איפוק בזבזני, התחמקתי מספיק מידיים בהרווארד, במחלקת המדינה, בהון פרטי, במכוני חשיבה ובתעשיית המזון כדי לא להיות מופתע מההתפרצויות המרובות של שערוריות הטרדה מינית בשבועות האחרונים.
קמפיין #MeToo המדיה החברתית האיר עוד יותר את היקף הבעיה, אך הוא אינו שופך אור על פתרון.
בין הפתרונות שנוסו:
ובכן, אנחנו יכולים לנסות נשיות גברים. עידוד בנים לשחק עם בובות, לא אקדחים, מניפולציה של ילדים מבולבלים מגדרית עם הורמונים חוצי מין, אפילו מחיקת עצם הרעיון של מגדר על ידי הצגת אלפבית שלם של אפשרויות שונות של נטייה מינית.
ובכל זאת, מגפת ההטרדות המיניות נמשכת ללא הפוגה.
אנחנו יכולים לנסות חינוך למניעת הטרדה מינית -- לגרום לעובדים לשבת שעות בכל שנה ולצפות באותן הדרכות וידאו צולעות שוב ושוב, כפי שנדרשתי לעשות בחברת המזון דול, שם הייתי סגן נשיא בכיר במשך תריסר שנים.
הרבה טוב זה נעשה.
או שנוכל לאמץ התדיינות משפטית כאסטרטגיה. אולי מחוקקים יוכלו להקל על הקורבנות לתבוע את המטרידים לכאורה שלהם על נזקים - ולהחמיר את העונשים. על ידי הגברת התמריצים להתנהגות כזו, ייתכן שחלק מהמטרידים יחשבו פעמיים לפני שהם חוצים גבולות. אבל מבחינה זו, השיימינג הציבורי וההתכתשויות המקצועיות המוחלטות של מטרידים בעלי פרופיל גבוה בשבועות האחרונים צריכים לעשות יותר מכל התדיינות משפטית בפרופיל נמוך כדי להרתיע את המטרידים.
נקווה שכן. אבל עבור קורבנות של הטרדה, התדיינות משפטית היא בהכרח האופציה של מוצא אחרון - כזו שגם אם תבוצע בהצלחה, עלולה להטיל צל ארוך על חייו המקצועיים של המאשימה, שכן מעסיקים עתידיים רואים בו עושה צרות פוטנציאלי.
הטרדה מינית היא בעיה עיקשת והפתרונות הקונבנציונליים עד כה נכשלו. הגיע הזמן לגישה שונה בתכלית.
במקום #MeToo כעיקרון מנחה -- מציאת נחמה וסולידריות בין שורות הקורבנות האחרים -- אני מציע #MeFirst כאוריינטציה הרבה יותר חזקה להרתיע, למנוע, ובמידת הצורך, להתמודד עם התקדמות מינית לא רצויה בסביבות מקצועיות.
הגישה #MeFirst שלי נובעת מהקריאה שלי באיין ראנד - ומההתנסויות שלי ממקור ראשון עם הטרדה במקום העבודה
"איין ראנד??" חלק מכם יצעקו, "הטרדה מינית? השתגעת??"
אמנם, בהתחשב בסצנת הסקס המפורסמת ביותר שלה - "האונס" של רוארק את דומיניק ב "פאונטייןהד " - כמו גם בסוגיות של ראנד עצמה בנוגע לגבולות האישיים במקום העבודה, גישה אובייקטיביסטית למאבק בהטרדות מיניות עשויה להיראות חצופה.
עם זאת, ההסתייגויות הללו מאפילות בהרבה על גיבורותיה הספרותיות המתנשאות של ראנד כמו קירה ארגונובה ודאגני טגארט - נשים עצמאיות עם רצונות פלדהיים כמו ההגדות שאיתן העזו לבנות.
יתר על כן, מבין חמשת ענפי הפילוסופיה האובייקטיביסטית של איין ראנד, המהפכני ביותר היה האתיקה שלה, שהעלתה את האינטרס העצמי כעליונות מוסרית על אלטרואיזם.
אז איך תיראה גישה רציונלית של עניין עצמי -- #MeFirst -- להטרדה?
זה יהיה כרוך בהתמקדות בעצמנו, ובמה שאנחנו יכולים לעשות כפרטים כדי לעזור למנוע הטרדות, להתמודד עם הטרדות ולהתעלות מעבר להטרדה.
זה יהיה כרוך גם בחזרה לחשיבה על מערכות יחסים - כל מערכות היחסים אבל במיוחד יחסים מקצועיים, ואלה כוללים יחסי תלמיד/מורה, במונחים של עקרון הסוחר.
זה מתאחד כדי לסחור בערך תמורת ערך בהתאגדות וולונטרית בכנות ובהיגיון.
הטרדה מינית כמעט תמיד כרוכה בסטייה מעקרון הסוחר בצורה זו או אחרת. נשכרת לעשות עבודה -- סטייליסטית שביקרתי בה לאחרונה אמרה לי: "כשהבוס שלי שכר אותי, הדבר היחיד שנשכרתי לפוצץ היה שיער".
בשלב מסוים הוא ניסה לשנות את תנאי הסחר.
ובכן כשאתה סוחר, יש לך את המשאבים שלך, יש להם את שלהם.
הטרדה מינית כמעט תמיד כרוכה בכך שצד אחד גורם לצד השני לחשוב שאין לו שום דבר בצד של הפנקס.
"יש לי את הציונים שלך, יש לי את ההעלאה שלך, יש לי את התרומה שלך....ומה יש לך? אין לך כלום".
וכשאתה צעיר, ואתה מתמודד עם מישהו הרבה יותר מבוגר, או עם הרבה יותר כוח או ניסיון, אתה נוטה יותר להאמין לאותו אדם.
אבל כמעט תמיד, זה זיוף ראש.
זה או טפיחה על התחת או זיוף ראש.
הם מנסים לגרום לך לחשוב שאתה פחות חזק, יש לך פחות אפשרויות ומשאבים ממה שאתה עושה.
יש רק שתי דרכים להתמודד עם חתרנות זו של מסחר אותנטי. הדרך הטובה ביותר היא לעבוד על הזנב שלך, ללמוד את מה שאתה לא יודע, להכיר חברים לאורך הדרך, לבנות מוניטין כגבר או אישה בעלי יושרה, גבר או אישה שהם שותף סחר ראוי.
וזה יכול להיעשות בפרק זמן קצר יחסית. אבל עד שתגיע לשם, תעשה זיוף ראש משלך. עשו זאת על עצמכם, ובהרחבה, תעשו זאת על מי שעשוי לחשוב לנצל אתכם.
תחשוב על עצמך כעל מישהו עם אפשרויות אדירות, יכולת יוצאת דופן ואומץ.
שנית, וזה משהו שרלוונטי לא רק לקורבנות, אלא למבצעים. איך אנחנו מגדלים את הבנים והבנות שלנו לא להיות מסוג האנשים שמשתמשים במעמדם כדי לנצל אנשים אחרים?
התשובה שוב מגיעה מאנוכיות, במונח המחמיר ביותר שלה, שקשורה לגזירת ערך מאיך שאתה רואה את עצמך, בניגוד לאלטרואיזם, שהוא בעצם אחרות.
פרנסיסקו ד'אנקוניה באטלס משך בכתפיו ותפס אותו בצורה הטובה ביותר:
"הבחירה המינית של גבר היא התוצאה והסכום של הרשעות היסוד שלו. תגיד לי מה גבר מוצא מושך מינית ואני אגיד לך את כל פילוסופיית החיים שלו. תראה לי את האישה שהוא שוכב איתה ואני אגיד לך את ההערכה שלו לעצמו".
כשאנחנו מסתכלים על מטרידים דרך העדשה הזאת, אנחנו באים עם נקודת מבט שונה מאוד, ודי פתטית.
וזה חל באותה מידה על גברים ועל נשים שמנצלים את מעמדם שוב, מנסים להשיג משהו לחינם, לרמות את המציאות, ולנצל את אלה שעליהם הם צריכים להרגיש אחראים.
ספורטאי צעיר אחד, בונה גוף ואובייקטיביסט מספר כיצד באוניברסיטת אריזונה סטייט, מורות היו מבקשות ממנו לבוא אחרי השיעור ולהציע שיעורים נוספים, או מציעות להן לצאת לאכול משהו. "הם נתנו הרבה חיבוקים", נזכר הצעיר, "ידעתי מה קורה, שהם מחפשים איזושהי תגובה".
האם הוא כעס, רציתי לדעת, כי בהחלט הייתי בשמו.
"לא, פשוט ריחמתי עליהם".
זו גישה ששווה לטפח, שכן רבים שחווים הטרדה לעתים קרובות מדי בסופו של דבר מרחמים על עצמם.
זה מובן. אבל על ידי הצבת עצמם במקום הראשון, על ידי אמונה בסוכנות שלהם, ועבודה קשה כדי ליצור הזדמנויות המספקות בחירות מקצועיות יותר ומרחב, נשים וגברים יגלו שהטרדות הופכות לפחות מהבעיות שלהם - והיצירתיות והביטחון העצמי שלהם ייצרו את ההזדמנויות הגדולות ביותר שלהם.
ג'ניפר אנג'ו גרוסמן היא מנכ"לית אגודת אטלס.
.png){kind=icon}
