ספורט, קבוצות וקולקטיביזם

שאלה: ענפי ספורט קבוצתיים רבים, כדורגל למשל, מקדמים קבוצה לפני יחיד. משחק כקולקטיב מועיל יותר, והופך אותם בכללותם למוצלחים יותר מאשר לפעול כיחידים במשחק. כאובייקטיביסט בעצמי, אני לא אוהב את הרעיון, אבל מצד שני אני מבין שעל ידי פעולה כקולקטיב, זה מקדם את המטרות של הפרט (במקרה זה, הצלחה ב- NFL). מהי ההשקפה האובייקטיביסטית על כך?

ענה: ספורט הוא פעילויות גופניות מסוגננות הדורשות מגוון מצומצם בדרך כלל של כישרונות אנושיים, אך הן מפגינות מצוינות בתחומים שהם קוראים להם. אתה צודק לגמרי שספורט קבוצתי במידה זו או אחרת שם את הקבוצה על פני הפרט. בספורט קבוצתי, הניקוד של הקבוצה כולה חשוב יותר, ברוב המקרים, מאשר ההישג של כל אדם. עם זאת, השימוש באמצעים סטטיסטיים נתן לא מעט מקום להעריך אנשים. האנק אהרון ידוע כשחקן בייסבול גדול, למרות שקבוצותיו לא היו תחנות כוח.

ככל שספורט קבוצתי מתמקד בתוצאות קבוצתיות, הוא מעצב ומדגים עובדה אמיתית של אינטראקציה חברתית: שלעתים קרובות, כפרטים, אנו מרוויחים מהשקעת המאמצים או הכסף שלנו בארגונים משותפים עם אחרים. יש לי קריירה, למשל, אבל בטווח המיידי אני חבר צוות של אגודת האטלס ורווחתה של אגודת האטלס חיונית לחיי המקצועיים (היא גם תומכת בהשגת הערכים התרבותיים היקרים לי ביותר).

מובן במקומו הנכון, "עבודת צוות" טובה (תיאום עם אחרים בפרויקטים משותפים) היא מיומנות חשובה. לעתים קרובות מעירים כי קבוצות כדורגל גדולות מתפקדות בדיוק צבאי, ובכך הן מדגימות את סגולות התיאום שבהן תלויה לעתים קרובות פעולה צבאית מוצלחת ופעילות מסחרית יעילה.

עם זאת, בחיים האמיתיים אנחנו סוכנים חופשיים. אנחנו יכולים לעבור מ"קבוצה" ל"קבוצה" מהר יותר מאשר קבוצה בליגת העל. אנחנו בוחרים את הארגונים שאנחנו תומכים בהם ועובדים איתם, ואם אנחנו עושים את זה טוב אנחנו עושים את זה על בסיס שיקול דעת, עצמאי שלנו, על הערכים המעורבים. עבודת צוות, בהקשרה, היא סגולה, אך המעלות הבסיסיות הן אלה של מצוינות אישית התומכות בחייו האנוכיים ובאושרו של הפרט, כפי שמתארת איין ראנד ב"אתיקה האובייקטיביסטית "(סגולת האנוכיות).

הייתי גם מעיר שהרבה יותר מהטוב הקולקטיבי המגולם בקבוצות, מה שהכי מטריד אותי בספורט הוא אופי סכום האפס שלהן. כל מנצח דורש מפסיד. את גביע הסופרבול האחרון אי אפשר היה לתת גם לקרוליינה וגם לניו אינגלנד; למרות ששתיהן שיחקו טוב, קבוצה אחת הייתה צריכה לנצח, והשנייה הייתה צריכה להפסיד. לא כך הם החיים בדרך כלל. למעשה, היחסים הבסיסיים שלנו לאחרים הם, או צריכים להיות, win-win, השתקפות של ההרמוניה החיובית של האינטרסים הקיימים בין אנשים רציונליים, פרודוקטיביים.

‍