The brutality of the Hamas attack on Israel reminds us that the morality behind the Holocaust still infects our world.
The brutality of the Hamas attack on Israel reminds us that the morality behind the Holocaust still infects our world.
אנטונלה מרטי הארגנטינאית היא אינטלקטואלית ליברלית מוכרת, מרצה, מדענית פוליטית ואינטרנציונליסטית. "העובדות מראות שבמקום שבו יש חופש כלכלי גדול יותר יש שכר טוב יותר ואיכות חיים טובה יותר", הדגישה במגעה עם דינרו. היא שהתה בסנטה קרוז כדי להציג את ספרה 'קפיטליזם: תרופה נגד עוני'.
אני יושב בבר בטקסס, מוקף באנשים ללא מסכות, מסתכל על אנשים ברחובות שמסתובבים כאילו החיים נורמליים, מדבר עם פרצופים נחמדים וידידותיים, מרגיש כאילו הדברים בעולם הם פחות או יותר נורמליים. מקרים ומקרי מוות המיוחסים לקוביד יורדים, כמו בכל מקום אחר, באופן דרמטי. אם תשימו לב רק לקמפיינים של פחד תקשורתי, תמצאו את זה מבלבל. לפני יותר משבועיים, מושל טקסס שינה לחלוטין את מדיניות הסגר ההרסנית שלו וביטל את כל סמכויות החירום שלו, יחד עם ההתקפות הבוטות על זכויות וחירויות.
בסביבות 2007, המשקיע ג'ון פאולסן החל להרגיש סקפטי לגבי הכדאיות של ניירות ערך למשכנתאות. אף על פי שהביקוש להן היה גדול בהרבה מההיצע, פאולסן חש כי תקני ההלוואות צנחו עד כה עד כדי כך שפיגורים בהלוואות צפויים לזנק. מנהל קרן הגידור "מדרגה שלישית" (כך הרגישו אלה שכיסו אותו בבנקי ההשקעות המובילים) המשיך לרכוש בזול מאוד ביטוח על משכנתאות. הוא הצליח כי הקונצנזוס בשוק היה שהוא טועה מאוד.
איזה דבר מפואר הפתיחה המחודשת! אחרי כמעט שנה של תקופות חשכה, האור החל לעלות, לפחות בארה"ב. בהתחשב בכמה שהמגפה הזו הייתה פוליטית להפליא מההתחלה, אנשים רבים מריחים חולדה. האם זה באמת המקרה שהפתיחה מחדש של הכלכלה האמריקאית, במיוחד במדינות כחולות, מתוזמנת בצורה כל כך מושלמת? האם המדע והפוליטיקה באמת מסתדרים כל כך טוב?
כאדם אופטימי מטבעו, מפתיע אותי שהמילה קטסטרופה הדהדה במוחי מאז תחילת מרץ 2020. זו המילה שבה השתמש דונלד הנדרסון בתחזית שלו מ-2006 לגבי השלכות הסגר, מילה שלא הייתה קיימת אז. מאמרו רב האמן התייחס לרעיון של הגבלות נסיעה, הפרדה כפויה בין בני אדם, סגירת עסקים ובתי ספר, חובת עטיית מסכות, הגבלות על התקהלויות ציבוריות, הסגרים וכל שטף האכזריות שאליו אנו נתונים כבר כמעט שנה, כולם מסוכמים במילה סגר.
הסגרים פגעו באופן לא פרופורציונלי בכיף. אין מסיבות בית. אין נסיעות. באולינג, ברים, ברודווי, תיאטרון, פארקי שעשועים, כולם אסורים. חתונות, תשכחו מזה. מסעדות, מלונות, כנסים ואפילו גולף היו כולם מטרה לסגרים.
במבט ראשון, הרבה מהבעיות החברתיות ובזבוז המשאבים הנובעים מהתערבות ממשלתית נראים די קלים לתיקון: הממשלה צריכה פשוט להפסיק לעשות את מה שהיא עושה שיוצר את הבעיות ואת הבזבוז. ההתמדה העיקשת של מוסדות וארגונים ששומרים על חברות עניות היא בעיה קשה עבור מדעני החברה. ב"קפיטליזם פוליטי", הכלכלן רנדל הולקומב מתמודד עם בעיה זו על ידי ניתוח "קפיטליזם פוליטי" כמערכת כלכלית מובחנת עם היגיון ותכונות משלה ולא כנקודת אמצע כלשהי בין קפיטליזם לסוציאליזם.
"אנחנו לא צופים באופן ריאלי שנעבור לדרגה 2 או לפתיחה מחדש של בתי ספר K-12 לפחות עד אחרי הבחירות, בתחילת נובמבר". אלה המילים של מנהל בריאות בחוף המערבי. אין לימודים פרונטליים עד אחרי הבחירות? המממ.בבקשה תחשוב על מה שנאמר. זה נקרא כסוג של פתק כופר. תצביעו למועמד המכובד ג'ו ביידן, או אחרת....
למה לצפות במסיבות עיתונאים של הקורונה ובתדרוכים של פוליטיקאים? הם פשוט מרגיזים. נראה שלאנשים האלה אין מושג מדוע הנגיף מתעלם מהם. הם ממשיכים להוציא כללים מוזרים ושרירותיים שהם ממציאים, משתנים מיום ליום, כולם נאכפים על ידי הפחדה וכפייתיות.
מתחילת הנגיף הזה, האליטות הפוליטיות השתמשו בשפת המלחמה. האויב הבלתי נראה יהיה מוכל, מדוכא ו...
גורם אחד גדול נחשף לאחר מותו של מייקל בראון בפרגוסון, מו, ב-2014, בידי המשטרה.
הטיעון ההומוריסטי הזה לא צריך לגרוע מהעובדה שאנשים רבים בארצות הברית (כולל אותי) מחזיקים ונושאים נשק מסיבות פרגמטיות גרידא. את המקרה הפשוט ביותר של הזכות להחזיק ולשאת נשק ניתן לסכם במשפט אחד: בסופו של דבר אתה אחראי לביטחונך ולביטחונך.
אגודת האטלס נלחמת למען החירות כבר למעלה משלושה עשורים, ומתמודדת עם אתגרים רבים – 11/9, המיתון הגדול, הוריקנים, שיטפונות ושריפות.
מה שמכעיס אותי, ומה שלדעתי צריך להכעיס אחרים, הוא התהליך שהביא לחנינה.
מי בכלל יכול לדמיין, עכשיו, אומה מודרנית ללא פחי מיחזור, מפעלי מיחזור ומכלי יוגורט העשויים מחומרים ממוחזרים..
Purdue Pharma, יצרנית האוקסיקונטין (מותג של הנרקוטיים, אוקסיקודון), הגישה בקשה לפשיטת רגל והנשרים (ציבוריים ופרטיים כאחד) יקבלו הרבה פחות ממה שהם מקווים. ויש לקוות שמשפחת סאקלר, שבבעלותה פרדו, תברח מלינץ' והקזת דם.
ארה"ב הייתה בדעיכה בעשור האחרון, ירדה למקום ה-16 ב-2015, אך כעת היא מדביקה את הפער עם מנהיגי העולם. מכון פרייזר בקנדה
טרגדיה משותפת להיסטוריה האנושית מתרחשת בוונצואלה. אי אפשר לחזות איך זה יסתיים או מה יהיה המחיר האנושי.
יש כמה מגיפות שנראה שהאנושות לא מסוגלת להשמיד לחלוטין. אחת המכות הללו היא העבדות, שקיימת מאז האדם