אירופה, התבוללות והגירה

אירופה אומרת שהיא תקלוט את המהגרים החדשים שלה – האם אירופה מוכנה להפוך לכור היתוך?

בינתיים, מספרים עצומים חצו את גבולות אירופה בחודש האחרון, וחיפשו את החיים הטובים – האם המהגרים מוכנים לתרגל את המעלות שהחיים הטובים (כלומר, החיים המודרניים) דורשים?

אירופה: פונדו או טאפאס?

האיחוד האירופי הצהיר כי חבריו יחלקו את גל המהגרים הנוכחי בין המדינות החברות בו. זה דבר יפה שהאירופאים, בהנהגת גרמניה

במקרה זה, מרחיבים קבלת פנים לאנשים שנמלטו מבתיהם מחשש לעריצות ומלחמה. כמובן, הם צריכים לקבל בברכה את כל מי שמוכן להיות פרודוקטיבי ולחיות על ידי סחר, ללא קשר למוצאו. אבל ההבנה שהפליטים מהמזרח התיכון ומאפגניסטן הם אנשים שמגיעה להם הזדמנות הגונה בחיים, מכל סיבה שהיא שהם עשו זאת, היא צעד חיובי.

אירופה היא אוסף של מדינות לאום, המוגדרות על ידי היסטוריה, שפה, גזע ותרבות. להיות הולנדי זה לא להאמין בחופש, למרות שלהולנדים יש היסטוריה מפוארת של סובלנות דתית ומסחר: להיות הולנדי זה לדבר הולנדית ולקחת חלק בתרבות ההולנדית. כבר עכשיו, אירופה מתאמצת להכיל מהגרים מרקעים תרבותיים, גזעיים ולשוניים שונים בתכלית. תחשבו על אלג'יראים בצרפת, טורקים בגרמניה או פקיסטנים באנגליה.

יש דרך קדימה לאירופה ולעולים החדשים שלה.

אמריקה היא ארץ של מהגרים (ארה"ב קרובה כיום לשיא כל הזמנים באחוז התושבים ילידי חוץ: 13 אחוזים בערך). אנחנו חושבים על עצמנו ככור היתוך, תבשיל שמנמן או פונדו שנוטפים לאט לאט יחד. איטלקים-אמריקאים היו קבוצת מהגרים גדולה לפני 100 שנה: הם הפכו את אמריקה לאיטלקית יותר (אין דבר אמריקאי יותר מפיצה וספגטי), והם אמריקאים משום שהם נשבעים לקיים את החוקה ולהסתגל לתרבות האמריקאית של חשיבה עצמאית וחיים פרודוקטיביים. המהגרים הסינים עושים את אותו הדבר גם היום: הם מאמצים ומדגימים את מוסר ההצלחה האמריקאי.

מה אמור להיות האיחוד האירופי? עד עכשיו זה היה פחות פונדו ויותר ארוחה של טאפאס: לכל מדינה עולם ומלואו. והיא התמודדה עם מהגרים באמצעות רב-תרבותיות: קבלה שאם המהגרים לעולם אינם יכולים להיות ילידי המדינה (גזעם שגוי, הרגליהם שגויים), אזי יש להעניק להם את הזכות לארגן מיני-אומה משלהם, עם קצבאות מיוחדות לחוקים ולמנהגים שלהם.

אז האירופאים עומדים בפני בחירה קשה, אך מכרעת: לקבל את העובדה שהשבטים שלנו לא מגדירים אותנו ולעבור להיות כור היתוך; או להיאחז בתפיסות העצמיות הלאומניות שלהם ולאפשר למהגרים הלהוטים של השנה להפוך למיעוט מתרעם ומנותק כמו, ובכן, האלג'יראים בצרפת או הפקיסטנים באנגליה.

פליטים מוסלמים: לידה מחדש או תקומה?

עובדה קשה אחת שתחזור לנשוך את אירופה, לא משנה מה היא תעשה: בין 100,000 המהגרים או יותר שמיהרו בחודש האחרון, רובם מוסלמים ובעיקר מאזורים קרועים ממלחמת דת, בוודאי יש 10 או 20 אנשים שעכשיו או אחר כך יאמצו את מוסר הטרור הג'יהאדיסטי ויצאו למסע הרג איפשהו. בהתחשב באטוויסים שצורכים את אפגניסטן, עיראק וסוריה, איך זה לא יכול להיות כך?

לאחר רצח שרלי הבדו, 100,000 מוסלמים בריטים, בעיקר מהגרים, חתמו על עצומה הקוראת לצנזורה ולכליאה של מי שמתארים – הם אמרו "עלבון" – את הנביא. הפגנות נגד קריקטורות משכו בעבר עשרות אלפי מפגינים "לערוף את ראשיהם של המעליבים". ביום השנה הראשון של 9/11, חגיגה של הפשע נערך במסגד פינסבורג. אלה הם סימנים לאטביזמים האסלאמיסטיים שכבר הובאו לאירופה.

הרוב המכריע של גל המהגרים הזה הם אנשים הגונים שמחפשים חיים טובים יותר. הם רוצים שלום וביטחון. הם רוצים מקומות עבודה, חינוך והזדמנות לצמוח ולפרוח. הם נמלטים מאימה. הם לא רוצים להנציח את זה.

השבטים שלנו לא מגדירים אותנו.

האנשים האלה עומדים בפני דרך קשה. זה לא מספיק לבקש מהם להיטמע מהר ככל האפשר בתרבויות שהם מצטרפים אליהן – רוב התרבויות האלה לא באמת מוכנות לקחת אותן באופן מלא, לא משנה מה הן עושות. אפגנים לעולם לא יכולים להיות גרמנים. בנוסף לעבודה על כישורי השפה והמוסכמות הציבוריות שיאפשרו להם לנהל משא ומתן על סביבתם החדשה, האינטרס העצמי שלהם קורא לעולים החדשים לדחות את העבר ולאמץ את העתיד.

עברם הוא תרבות מסורתית שנפלה לבור של דוגמה זועמת, קללות וסמכותיות. אבל העתיד תלוי בגוף עקרונות שמייצג את מהות העולם המודרני – העולם האירופי שאליו הם מצטרפים.

מה המודרניות מבקשת מאיתנו

מהות המודרניות היא תרבות היצרנות המכירה בשוויון בסיסי גם בין אנשים מרקעים או מעמד שונים. זוהי תרבות המבוססת על כנות ואמינות. זה לא להתייחס למשפחה בכבוד תוך רמאות זרים כמיטב יכולתך. אלא הוא מתייחס לכולם בכבוד. זה אומר לא לתרגל קרוניזם או שחיתות. במקום לחפש דלת אחורית להצלחה או דרך לשלם את החוק, זה אומר לחפש הצלחה באמצעות עבודה קשה והתנהלות הוגנת. זה מה שהעולם המודרני מבקש מאיתנו, אם אנחנו רוצים להצטרף אליו.

ואימוץ העתיד, אימוץ המודרניות, דורש מבט קשה על האיסלאם. אין מקום בחברה המודרנית לאירוח מטיפים מימי הביניים ולתומכי טינה תרבותית ונקמה אלימה. אבל זה מה שמטיפים מוסלמים רבים באירופה עושים כיום. אם העולים החדשים רוצים להשאיר את זוועות הטרור והמלחמה מאחור, הם צריכים לדחות את האידיאולוגיה שמולידה אותו.

יש דרך קדימה לאירופה ולעולים החדשים שלה. זוהי דרך קדימה גם עבור אמריקה. היא מורכבת מקבלת מה שהמודרניות מבקשת מאיתנו: אינדיבידואליזם, היגיון והישגים. זו הדרך שבה אנחנו, בין אם אנחנו ילידים או מהגרים, יכולים להרוויח את מה שהמודרניות מציעה לנו: חיים משגשגים ותרבות פורחת ועשירה לחיות בה.

לחקור:

מחלוקת קריקטורת מוחמד: הג'יהאד נגד חופש הביטוי

מפלגת המודרניות

שוויון אוניברסלי ולאומיות במשבר הפליטים האירופי

‍