הביתהאיקרוס: איך אמנים חזותיים כמוני ובריאן לארסן גונבים, שואלים ויוצריםחינוךאוניברסיטת אטלס
לא נמצאו פריטים.
איקרוס: איך אמנים חזותיים כמוני ובריאן לארסן גונבים, שואלים ויוצרים

איקרוס: איך אמנים חזותיים כמוני ובריאן לארסן גונבים, שואלים ויוצרים

8 דקות
|
פברואר 12, 2020

מיתוסים, אגדות וסיפורים חודרים לתודעה הקולקטיבית והאינדיבידואלית שלנו, וכך גם לגבי האמנות החזותית. המיתוס של איקרוס, שטס גבוה מדי ואז התרסק ונשרף, הוזכר על ידי אפולודורוס בסביבות 150 לפנה"ס ומאז הופיע אינספור פעמים באמנות החזותית.

איקרוס לנדינג, פייתון ואיין ראנד

טוויסט מעניין באגדה מגיע עם גרסת 2000 שלי. הרעיון נוצר בהשראת איין ראנד, שכתבה מחדש את המיתוס של פייתון ב "אטלס מושך בכתפיים". במיתוס העתיק, אפולו נותן את מושכות מרכבת השמש לבנו פייתון, שאינו מסוגל לשלוט בסוסים המעופפים או להימלט מגורלו. פייתון והמרכבה מאיימים להתרסק ולהשמיד את כדור הארץ. זאוס, שצופה, הורג את פייתון עם ברק, ומאלץ את אפולו לקחת מחדש את המושכות וליישר את מסלולה של מרכבת השמש.

בגרסתו של ראנד, דמותה, ריצ'רד היילי, מלחינה אופרה שבה פייתון מצליח בצורה מבריקה לנווט את מרכבת השמש למסלול מפואר. אהבתי את הרעיון של לקחת מיתוס טרגי ולשנות את התוצאה כך שתשקף את האמונה הפנימית המוחלטת שלי שחוויות מפוארות הן חומר החיים. עניין המרכבה היה ארכאי מדי לרגישותי המודרנית, אבל עם קצת מחשבה נחתתי על הרעיון של איקרוס. אחרי שטס גבוה בפראות, חשבתי, איקרוס יחזור לכדור הארץ בהכרת תודה עדינה, מוארת על ידי הזוהר הכתום של השמש השוקעת של היום. בחרתי בלי כנפיים, רק את הזרועות המושטות. כראוי ציירתי את זה כשגרתי ביוון, ואני לא אשקר, אהבתי לטפס על צוקי הסלע בבופה, לקפוץ מסלע לסלע, כפי שיכול להעיד ידידי הפילוסוף דיוויד קלי.

ניוברי-איקרוס-נחיתה-2000-אקריליקון-55X36-1.jpg

ניוברי, איקרוס לנדינג, 2000, אקריליק על פשתן, 55" ×36"

וריאציות איקרוס

בריאן לארסן כמעט עשור לאחר מכן, ב-2008, צייר את המחקר שלו לניצחון איקרוס. לארסן, שהעביר בחוכמה כיצד הכנפיים עשויות לעבוד באופן מציאותי, עקב אחר האגדה מקרוב יותר, אך הוא גם כיוון מחדש את האגדה לתוצאה מוצלחת. אני מניח שהוא עבר מחשבות דומות כמוני מהשפעתה של איין ראנד (הוא עשה סדרת ציורים על הדמויות באטלס משך בכתפיים), ואולי (?) שאל את הרגל המורחבת מהדימוי שלי.

לארסן-ניצחון-של-איקרוס.jpg

לארסן, מחקר לניצחון איקרוס, 2008

כמעט שני עשורים לאחר מכן ביקרתי שוב באיקרוס הראשון שלי, ושיניתי את הרקע לעיר הולדתי הנוכחית אידילווילד, קליפורניה. הגזע של הבחור השחור הצעיר היה מקרי לחלוטין – לדוגמנית הייתה הרגישות הנכונה, והוא נראה כאילו הוא קל וחזק מספיק כדי לעוף. למעשה, גנבתי מעצמי; מה שנתן לי אור ירוק לעשות זאת היה הידיעה כי דה וינצ'י צייר שתי גרסאות של בתולה של הסלעים, אחת 1485 בלובר ואחת 1508 בלונדון. אם זה מספיק טוב בשביל דה וינצ'י, זה מספיק טוב בשבילי.

ניוברי-אידילווילד-איקרוס-אילוןקנבס-60X46-1.jpeg

אידילווילד איקרוס, קיץ 2017, שמן על בד, 60"×48"

הנרטיב

באופן דומה, לארסן לווה מעצמו את ניצחונו של דדלוס על הגורל וחוסר התוחלת. דדלוס היה אביו של איקרוס ויצרן הכנפיים. במקור, האב והבן השתמשו בכנפיים כדי להימלט מהמבוך של המינוטאור, כאשר רק האב הגיע למקום מבטחים. בציור הנרטיבי המבריק הזה, לארסן חוזר לנקודה אחרי שדדלוס חזר לכדור הארץ, אבל היה שבור לב וניחש שבנו התרסק ונשרף. באורח פלא, איקרוס מופיע, לא התרסק, והוא מתאחד עם אביו ומשפחתו (חברים)? מבחינתי, כשאני אוהב את התוכן הנרטיבי הזה, אני אחשוב לחקור מחדש סיפורים נוספים ביצירות עתידיות, לאו דווקא איקרוס. ייתכן שיידרשו כמה שנים של מודעות תת-מודעת לדפוסים המנטליים והרגשיים הנכונים כדי לגבש.

img_7337.jpg

לארסן, ניצחון דדלוס על הגורל וחוסר התוחלת, סתיו 2017, 120"×60"

אם נחזור אחורה בזמן ל" איקרוס הצעיר" של לארסן מ-2009, מדהים אותי עד כמה הציור הזה מקורי. כמו שאני חושב שכל סדרות הילדים שלו במעשה היצירה והדמיון הן. כאבא צעיר, לארסן נדהם לעתים קרובות מהאופן שבו ילדיו שיחקו וחשבו. עדכון אגדת איקרוס לדמיונו של ילד מעופף הוא הברקה טהורה.

לארסן-יאנג-איקרוס-2009-30X18-1.jpg

לארסן, Young Icarus, 2009, 30"×18"

השפעת האמנות והרעיונות היא בלתי נמנעת. זה מסתכם בלספוג את הכל בחופשיות או להילחם נגד זה. אני מאמין שלהילחם נגדו חוסם את חיבורי הרשת של המוח, קצת כמו לנסות לצייר דברים ללא צללים. מגבלה מיותרת. להיפתח ל"לגנוב" ו"לשאול" רעיונות ודימויים, כל עוד אנחנו מריצים אותם בכנות דרך הנשמה שלנו, פותח את הפוטנציאל שלנו לעוף גבוה ככל האפשר. ומי יודע? אולי נוכל לסייר בשמש ולא להישרף, ואולי לחזור לכדור הארץ עם הרבה יותר ידע וחוכמה, מה שהופך את כדור הארץ לקצת יותר טוב מאיך שעזבנו אותו.

קישורי תמונה ליצירותיו של לארסן ב- Quent Cordair Fine Art הם נימוס זכויות יוצרים נפוץ, אני מקבל אפס פיצוי.

מאמר זה הופיע במקור בארכיון ניוברי. הוא מודפס מחדש באישור.

מייקל ניוברי

אודות הכותב:

מייקל ניוברי

מייקל ניוברי (באנגלית: Michael Newberry; נולד ב-1956) הוא צייר ניאו-רומנטיקן אמריקאי המתגורר באידילווילד, קליפורניה. הוא משלב מגוון השפעות, בעיקר רמברנדט והאימפרסיוניסטים הצרפתים. עבודותיו העיקריות הן בדרך כלל קנבסים בגודל טבעי. הוא הציג בניו יורק, לוס אנג'לס, סנטה מוניקה, רומא, אתונה ובריסל. עבודותיו נאספות על ידי אנשים בעלי שם עולמי כמו המעצב צ'אן לואו והפילוסוף סטיבן היקס. ביוגרפיה מלאה וקורות חיים כולל קישורים ליצירות אמנות חשובות, מאמרים ומצגות. https://newberryarchive.wordpress.com/bio/

מייקל ניוברי
About the author:
מייקל ניוברי

Michael Newberry, nacido en 1956, es un pintor neorromántico estadounidense afincado en Idyllwild, California. Combina una variedad de influencias, especialmente Rembrandt y los impresionistas franceses. Sus principales obras suelen ser lienzos de tamaño natural. Ha expuesto en Nueva York, Los Ángeles, Santa Mónica, Roma, Atenas y Bruselas. Sus obras son recopiladas por personas de renombre internacional, como el diseñador Chan Luu y el filósofo Stephen Hicks.

Biografía completa y CV que incluyen enlaces a obras de arte, artículos y presentaciones importantes. https://newberryarchive.wordpress.com/bio

Arte y literatura