"ההסתמכות העולמית הגוברת על נפט וגז יקרים יותר ויותר מרוסיה תדלקה את תוקפנותה הזרה. כפי שהיה נכון לגבי עריצי המזרח התיכון העשירים בנפט בשנות ה-70, בעלת הברית הגדולה ביותר של רוסיה הייתה פעילי איכות הסביבה, שבהיותם אנטי-קפיטליסטים, מתנגדים בדיוק לאנרגיות שמניעות בצורה הטובה ביותר את תשתיות ההון: דלקי מאובנים ואנרגיה גרעינית. במקום שכלכלות מפותחות ישתמשו בצורות האנרגיה השופעות, הזולות, הבטוחות והאמינות הללו, שוחרי איכות הסביבה מעדיפים להסתמך על צורות ימי-ביניימיות, טרום-תעשייתיות - רוח, מים, שמש - בידיעה שהקפיטליזם ימות על ידי השימוש הנרחב בהן".