האם איין ראנד תלבש תלבושת אחידה לבית הספר?

הבנות שלי בנות החמש התרגשו מאוד. אשתי לקחה אותם לחנות המלאכה לקנות חולצות עם סקיצות עליהם שהם יוכלו לצבוע את עצמם בטושים מיוחדים. הם לא יכלו לחכות ללבוש אותם לגן הילדים כדי להראות לחברים שלהם!

אבל בתי ספר רבים עדיין מחפשים לא רק קוד לבוש אלא אפילו תלבושת אחידה לבית הספר כדי לענות על מספר בעיות חמורות במערכת החינוך. האם זו התקפה על האינדיבידואליות? מה איין ראנד הייתה עושה? האם היא תלבש מדים? או שהיא תגיד, "השמלה שלי היא לא עניינך"?

התמודדות עם הגירעון הדיסציפלינרי

בתי ספר פרטיים יכולים לקבוע סטנדרטים משלהם, וחלקם – קתוליים, בעיקר – דורשים לבוש סטנדרטי. אבל דרישות כאלה בעייתיות יותר בבתי הספר הממשלתיים. (בואו נניח שהממשלה אפילו לא צריכה לנהל בתי ספר.) ובכל זאת, השאלה כאן היא, מה היתרונות והחסרונות של מדים?

הבעיה ידועה. למרות הגידול בהוצאות, ההישגים האקדמיים ברוב המדדים האובייקטיביים למחצה כמו ציוני SAT הם שטוחים במקרה הטוב. גרוע מכך, לעתים קרובות מורים אינם מורשים להטיל משמעת או לגרש תלמידים מפריעים, ומנהלים אינם מורשים לפטר מורים תת-קרקעיים.

גרוע מכך, בתי ספר רבים סובלים מאלימות. חלקם, עם גלאי מתכות, מאבטחים וגדרות תיל, נראים יותר כמו בתי כלא!

רבים רואים בלבוש חלק מהבעיה.

לעתים קרובות ילדים שופטים זה את זה לפי מה שהם לובשים. לא ספורט את האופנה האחרונה עבור בני 15? מפסידן! בריונות היא בעיה רצינית ברוב בתי הספר, והפרועים או הלא-סטייליסטים הם לרוב מטרה לעלבונות. וילדים מותקפים ואף נהרגים בגלל האייר ג'ורדנים היקרים שלהם. ואז יש את הילדים שלובשים את המכנסיים למטה, חושפים את הקצוות האחוריים שלהם, או שדומים אחרת לפריקים של קרקס בחלק מתרבות הגנגסטה .

תלבושת אחידה בבית הספר עלולה להסיר את הלבוש כמקור לשיפוט שטחי ולחלק גדול מחוסר התפקוד החברתי הנלווה לכך. התלמידים יעודדו לשפוט זה את זה על פי תוכן אופיים. ומדים יכולים לתת לילדים רבים תחושה של סדר ומשמעת אישית.

הבעת זהותו האישית של האדם

אז מי יכול להתנגד? ובכן, יכולתי, כשהייתי פעילת בייבי-בומרס בתיכון לפני עשורים רבים. השמלה שלי הייתה שמרנית, אבל לא אהבתי לראות את האיש צד את בני גילי במסדרונות בשביל חצאיות קצרות מדי או שיער ארוך מדי. בואו נניח שהבומרים התבררו כדור בעייתי.

ובכל זאת, הילדות הקטנות שלי אוהבות לבחור את התלבושות שהן ילבשו כל בוקר לבית הספר. יש להם תחושה של איך הם רוצים להיראות. עד כה הם לא רצו להתלבש כמו רקדני מוט או. הם מודאגים יותר לגבי מי לובש את הינשוף ומי לובש את חולצת בת הים!

וכשהילדים מתקדמים לגיל ההתבגרות, הם מוצאים את הזהות שלהם ומתנסים במראה שלהם ועוד הרבה דברים אחרים. ברצינות, האם קצת שיער סגול וכמה קעקועים באמת בעיה כזו? האם אילוץ אותם להתאים את עצמם באמת עוזר להם להתבגר? או שזה פשוט מחדיר בהם שנאה לכל הסמכות והסטנדרטים?

חינוך לערכים ומידות טובות

זה מחזיר אותנו לראנד, במיוחד לאתיקה האובייקטיביסטית שהיא דגלה בה. חינוך הוא לא רק לשפוך עובדות על ראשיהם של התלמידים; מדובר בחינוך מוסרי.

מדובר בהוראה והכשרה של תלמידים לחשוב, להעריך את התבונה מעל לכל, ולטפח את סגולת הרציונליות. היא מלמדת אותם להעריך עבודה יצרנית כמטרה המרכזית של חייהם. היא מלמדת אותם להעריך כנות – תמיד להתמודד עם המציאות האובייקטיבית. זה ללמד אותם להעריך עצמאות – לשפוט עם המוח שלהם. זה ללמד אותם להעריך יושרה – לחיות בהתאם לערכים שלהם. המטרה היא ללמד אותם להעריך צדק – לתת לאחרים את מה שהם הרוויחו, לא רק במובן המסחרי אלא גם במובן הרוחני.

בתי הספר והתרבות של היום לא הצליחו להנחיל ערכים אלה. כישלון זה, בנוסף לאתגרים הרגילים של צמיחה לבגרות, הוא הסיבה שחלק מההורים מוצאים תלבושת אחידה, בהקשרים מסוימים, כדי לספק משהו של תחליף. רבים בוחרים בחינוך ביתי כדי לחתוך את כל הבלגן של בתי הספר כמוסדות.

אבל כל ההורים הדואגים בצדק לחינוך ילדיהם צריכים להתמקד קודם כל בהטמעת הערכים והמידות הטובות שהם יצטרכו כדי לחיות חיים משגשגים ומשגשגים, ולהגן על ערכים אלה בתרבות ולכל מורה, מנהל בית ספר ופוליטיקאי כדי ליצור חברה ראויה לאנשים מוסריים.

לחקור

שרה פנץ, "חינוך להארה חדשה". 1 ביוני 2007.

“Schools for Individualists: TNI's Interview with Marsha Familaro Enright.” February 4, 2011.