הזיהום העדין של יום כדור הארץ

ביום כדור הארץ הראשון ב-22 באפריל 1970, כיתתי בתיכון נסעה לקניון בוושינגטון הבירה כדי לציין את המאורע. לי? דילגתי על הטיול. במקום זאת, נשארתי בבית כדי לצפות בחללית אפולו 13 הנכה חוזרת לכדור הארץ. לי ולחבריי לכיתה היו ערכים שונים. ובשנים שחלפו מאז, צפיתי בכמה מהערכים התת-רוזה של יום כדור הארץ מתפשטים כדי לזהם את התרבות שלנו.

יום כדור הארץ כאינדוקטרינציה רכה

כדי להוציא את המובן מאליו מהדרך, זה תקף להיות מודאג מההשפעות השליליות הניתנות למדידה על בריאות האדם של שפכים גולמיים, או פסולת רעילה המושלכת לנהרות, או אדי מפעלים רעילים הנשאבים לריאות חונקות. אבל הדאגה הזאת גלשה להיפוכונדריה תרבותית, פחד שכל מה שנוצר על ידי בני אדם הוא מסוכן, וגרוע מכך, מסוכן להפשטה שנקראת "הסביבה" ולא לבני אדם. מה קרה?

במשך ארבעה וחצי עשורים יום כדור הארץ הפיץ סוג של אינדוקטרינציה רכה. מדי שנה, תלמידי בית הספר חותכים עצי נייר קטנים ועלים, מבקרים במפעלי מיחזור, צופים בכדור הארץ של אל גור במאזן, ובדרך כלל נשאלים על ידי מורים, "מה אתם עושים כדי לעזור לסביבה?" כתבי חדשות מקומיים מבקרים בדוכני גרינפיס של יום כדור הארץ בפארק העירוני ומראיינים פוליטיקאים מקומיים או אנשי עסקים על האופן שבו הם משמרים את כדור הארץ.

כל הערך הוא לבני אדם

מה חסר בתמונה הזאת? בני אדם! אין ספק שהמסרים מעורבים. בהחלט יש דיבורים על כך שהילדים שלנו יחיו חיים בריאים יותר אם הם לא נחשפים לחומרים מסרטנים וכדומה. אבל השינוי העדין שמטפח טקס אפריל השנתי הזה הוא מהעולם החומרי שהוא בעל ערך לבני אדם לעולם החומרי שהוא בעל ערך בפני עצמו.

יערות הם בעלי ערך לבני אדם מכיוון שאנו יכולים להשתמש בעצים שלהם לעץ עבור הבתים שלנו – טובים לרווחתנו החומרית – או לעבור דרכם כדי ליהנות מיופיים – טוב לרווחתנו הרוחנית. אבל הם אינם בעלי ערך בפני עצמם. עם זאת, יום כדור הארץ התנה שני דורות באנתרופומורפיזציה של יערות, נהרות, אוקיינוסים ו"הסביבה" כישויות בעלות זכויות מלבדנו, המעריכות המודעת. ושני הדורות האלה רגישים כעת לערעוריהם של הקיצונים הסביבתיים שטוענים, למעשה, שבני האדם הם מסיגי גבול על פני כדור הארץ. לפיכך, אנו רואים טיעונים בעד מדיניות ציבורית שתפגע באופן מובהק בבני אדם, במיוחד במדינות פחות מפותחות.

הערך של טכנולוגיה והישגים

גרוע מכך, יחס בלתי נתפס לסביבה מעוור רבים לאתגרים עתידיים אמיתיים ולפתרונות היחידים שלהם. ככל שמדינות עניות יותר יפתחו רמת חיים גבוהה יותר, הן לא יוכלו לצרוך משאבים בקצב שעשו מדינות המערב כשהן התעשו. טכנולוגיות חדשות המאפשרות דרכים יעילות יותר, וכתוצאה מכך, מזהמות פחות להשתמש במשאבים יהיו חיוניות. הטכנולוגיה היא מה שיצר ערים, גורדי שחקים, מפעלים, רכבות, מטוסים, מכוניות, רקטות ורוב הדברים שפעילי סביבה קיצוניים רוצים לצמצם. טכנולוגיות הן הישגים של המוח האנושי, אשר, בתורו, להעצים אותנו להשיג יותר בחיינו ובעולם.

חזון העתיד הזה כבר מטלטל את אלה שהורעלו על ידי המסר הקיצוני העדין של יום כדור הארץ. אבל ההישגים בעשורים האחרונים בתחום טכנולוגיית המידע וההישגים המתהווים בננו-טכנולוגיה, ביוטק ובינה מלאכותית גורמים לצעירים רבים במיוחד להתנער מהאידיאולוגיה ההרסנית של יום כדור הארץ. אנשים אלה מבינים לא רק שהטכנולוגיה תעזור לנו לעמוד באתגרים אמיתיים לרווחת האדם. הם גם מעריכים כי רווחת האדם היא סטנדרט של ערך.

נקווה שבעתיד יום כדור הארץ יוחלף על ידי יום ההישג האנושי!
-----
בטוויטר עקבו אחר אדוארד הדג'ינס @DrEdwardHudgins.

לחקור"

סקירה של שפע מאת דיאמנדיס וקוטלר, ושל סוחרי ייאוש מאת זוברין

צמצום בני אדם לאפר פחמן

מוות על ידי איכות הסביבה

אודות הכותב:

אדוארד הדג'ינס

אדוארד הדג'ינס הוא מנהל מחקר במכון הארטלנד ולשעבר מנהל סנגור וחוקר בכיר באגודת אטלס.

‍