יום הנורה: חוגגים את התבונה וההמצאה

חגגו את התבונה וההמצאה בערב האפל ביותר בשנה. חלופה - או תוספת יצירתית - לחגי דצמבר המסורתיים

גיליון חורף 2011 -- האם לא כדאי שכל ההורים ירצו לגדל את ילדיהם לחשוב טוב? אבל אם תשאלו את רוב ההורים מה זה אומר או איך הם מתכננים ללמד את ילדיהם לעשות את זה, לעתים קרובות הם מסתכלים עליכם בביטול. בעלי דוד ואני, לעומת זאת, יצאנו בכוונה לגדל ילדים שחושבים טוב. כחלק מכך, אנו עושים כמיטב יכולתנו שהחשיבה שלנו תהיה מודלים של לוגיקה טובה. אנחנו מחמיאים לבנות שלנו כשהן חושבות טוב, ואנחנו מראים להן מתי הן טועות ולמה.

אבל חשוב גם לחגוג את ההיגיון במפורש. כולנו צריכים לשים לב למה שחשוב בחיים, ולילדים יותר מאשר למבוגרים. כשאתה נותן לילדים שם למה שהם עושים, זה ממקד אותם בתהליך. אז אנחנו לא אומרים רק "נקודה טובה", אלא "היגיון טוב". אנו מצביעים על דוגמאות לחשיבה לקויה כאשר אנו נתקלים בה. אנחנו מדברים על כללי ההיגיון, ואנחנו מעירים על הכשלים שאנחנו נתקלים בהם. נראה שזה עובד; בגילאי 10 ו -12, בנותינו אלה ומדיסון מודעות באופן מרשים לתהליכי החשיבה שלהן. ואכן, כאשר מדיסון תוכיח שהיא טועה לגבי משהו, היא תגלה לנו פרטים על שרשרת ההיגיון המדויקת שעזרה לה להגיע למסקנה הלא נכונה.

ברוח זו המשפחה שלנו חוגגת את יום הנורה בהיפוך החורף. היום האפל ביותר בשנה (בחצי הכדור הצפוני, בכל מקרה) הוא ההזדמנות המושלמת לחגוג את התפקיד שממלאת התבונה בשמירה על החושך במפרץ ובהפיכת החיים המודרניים ונפלאותיהם לאפשריים.

היכנסו ליום הנורה

כך נוצר יום הנורה. לפני כ-15 שנה, כשדוד ואני התחתנו לראשונה, התיידדנו עם משפחה של עדי יהוה שגרה בשכנות. שתי הילדות הקטנות שלהם היו אז בנות 6 ו-8. עדי יהוה אינם מורשים לחגוג את חג המולד, אבל הבנות האלה כל כך רצו לחגוג משהו בדצמבר שההורים נתנו לי להמציא להן חג, כל עוד לא היו לזה קונוטציות דתיות. "אין בעיה," אמרתי.

אני לא, בעצם, המצאתי את החג הזה. ראיתי את השם "יום הנורה" איפשהו באינטרנט כדרך שמישהו המציא לחגוג את החגים ללא דת, ואימצתי אותו והפכתי אותו לשלנו. (אחרי הכל, האין זו הדרך שבה מתפתחות רוב ההמצאות?)

אז ב-21 בדצמבר, "הערב האפל ביותר בשנה", היום שבו אנחנו הכי זקוקים לטכנולוגיה, שתי המשפחות שלנו חגגו את כושר ההמצאה האנושי, היצירתיות, ההיגיון וההמצאה עם אוכל, משחקים, מתנות וכמה טקסים. יהוה לא הוזמן.

חוגגים את ההישג האנושי

התבונה היא המאפיין הייחודי של בני האדם המאפשר לנו לשרוד ולשגשג; זה מה שעומד מאחורי הפיתוח של כל ההמצאות האנושיות שהפכו את חיינו המודרניים להרבה יותר טובים מהקיום "העני, המגעיל, האכזרי והקצר" (כפי שניסח זאת תומס הובס) שהוא כל מה שהטבע לבדו מספק לנו. זו הסיבה שאנחנו צריכים לחגוג את התבונה והטכנולוגיה.

רובנו מכירים יותר מאדם אחד שלא היה חי היום ללא טכנולוגיה, או שלא היה מסוגל לחיות חיים פרודוקטיביים בלעדיה. חבר אחד שלי רימה את המוות שלוש פעמים בזכות הרפואה המודרנית. הבאת ילדים לעולם עצמה הייתה בעבר הצעה מסכנת חיים, אך כעת הטכנולוגיה לא רק לקחה את רוב הסכנה, היא גם אפשרה להורים רבים להרות ילדים שלא היו קיימים אחרת

הרעיון של קריירה היה חסר משמעות לפני המאה ה -20; הלחצים של הישרדות לטווח קצר דרשו עבודה מתמדת – בדרך כלל ידנית – ללא סיכוי רב לקידום מעמדו החומרי או החברתי של האדם. אבל הטכנולוגיה שינתה את זה, במיוחד במחצית השנייה של המאה ה-20. טכנולוגיית המחשבים אפילו שחררה אותנו מהצורך לנסוע לעבודות שלנו; זה איפשר לי קריירה כיזם בהוצאה לאור באינטרנט תוך כדי חינוך ביתי של בנותיי. מדיסון ואלה מבינות – אני מזכירה להן לא לעתים רחוקות – שהמצאות חדשות שחררו נשים מהמשימות שהיו נחוצות בעבר לניהול הבית. במקום לקרצף בגדים על קרש כביסה או לטפל בגינה, אני זוכה לפתח קריירה משמעותית עבורי ובעלת ערך לשוק. הבנות זוכות להתחנך בקצב שלהן ואפילו לעזור בעסק שלי. אנשים רגילים (כולל הקצרים בבית שלי) עושים עכשיו עבודה שמניעה את בני האדם קדימה ולא רק מתחזקת אותנו ביומיום.

וכך, ביום הנורה, אנו חוגגים את אותם גברים ונשים לאורך ההיסטוריה האנושית שהמצאותיהם אפשרו לנו להשיג דברים גדולים ולחיות חיים פרודוקטיביים, שמחים וקלים יחסית כיום. אנו מהרהרים על כמה החיים שונים בתקופה המודרנית ממה שהיה בעבר, עכשיו שאנשים יכולים להיות פרודוקטיביים יותר עם המוח שלהם מאשר עם הידיים שלהם.

מסורות יום הנורה המתפתחות שלנו

יום הנורה הפך למסורת עבורנו ועבור חלק מחברינו. מאז ימיו הראשונים, פיתחנו אותו לאירוע חג מלא.

אנחנו מתחילים בהכנות. באמצע דצמבר, אנו יוצרים כרטיסי יום הנורה ושולחים אותם לחברים המדענים שלנו, מכינים קישוטים ליום הנורה ומכינים עוגיות ליום הנורה כדי להתכונן למסורת שלנו.

בערב היפוך החורף, אנו מתחילים את חגיגת יום הנורה שלנו על ידי כיבוי כל האורות. אנחנו בונים מדורה באח, מדליקים כמה נרות ומדברים על איך נראו החיים לאורך ההיסטוריה האנושית עד העבר הלא רחוק. אנחנו מדקלמים את "עוצרים ליד יער בערב מושלג" של רוברט פרוסט, כי זה על אדם וסוסו ביער ב"ערב האפל ביותר בשנה". אולי נקרא קצת את "החורף הארוך " מאת לורה אינגלס ויילדר, כדי להעריך איזה מאבק היה להילחם בחושך ובקור אפילו במאה ה-19. אני מדברת על כמה הראייה הלקויה שלי הייתה מגבילה את חיי, אילו חייתי בעידן שלפני המצאת המשקפיים, ועל איך האלרגיות של דוד לא היו מאפשרות לו לעבוד בחווה. אנחנו מדברים על היפוך החורף, ומדוע הוא הופך את 21 בדצמבר ליום עם שעות היום הקצרות ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני.

ואז אנחנו מדברים על מה שבני אדם עשו כדי לשנות את הסביבה כדי לענות על הצרכים שלנו, כדי לאפשר חיים ארוכים, פרודוקטיביים, נוחים ומאושרים. אנחנו מרימים כוסית לאנשים שהשתמשו במוחם כדי ליצור עבורנו את האמצעים לעשות זאת. אנחנו מדברים על ההמצאות האהובות עלינו. (שלי הוא פניצילין.)

אנחנו מדברים על מה שאנחנו מאמינים שהעתיד יביא: ההמצאות שישפרו את החיים כאן על כדור הארץ, ואולי ביקום שמעבר לו. אנחנו תוהים איך זה יהיה ברגע שהמחלה תמוגר וצאצאינו תוהים איך היו החיים כשאנשים היו צריכים לחלות. הבנות שלי ממציאות דברים שהן היו רוצות להמציא.

ואז, מתחיל הכיף האמיתי.

אנחנו מדליקים את האורות ומדליקים את מוזיקת החג של יום הנורה. (מזמור יום הנורה הרשמי שלנו הוא " כולם צחקו " על ידי משפחת גרשווין.) אנחנו משחקים במשחק טריוויה של המצאות או במשחק הלוח The Way Things Work, אנחנו אוכלים עוגיות בצורת נורה מפוזרות בסוכר זהב, וגם - האהובה על הבנות - אנחנו מתרפקים על פיניאטה בצורת נורה שאנחנו מכינים מוקדם יותר השבוע. שנה אחת המצאתי משחק לוח בגודל טבעי שבו אחד זרק מת ענק; ענינו על שאלות על המצאות ועברנו מחלל לחלל בחדר. אנחנו מספרים בדיחות נורה והילדים שלנו מקבלים כל אחד מתנה הייטקית.

אחד ההיבטים היפים ביותר ביום הנורה הוא שאפשר לחגוג אותו בכל מידה שהיא מעשית באותה שנה. אם החיים עמוסים, קל לעשות גרסה מיניאטורית סביב שולחן ארוחת הערב, להרים כוסית על המצאות וממציאים אהובים ולדבר על הדרכים החיוביות שבהן החיים השתנו. או שאפשר ללכת עד הסוף ולהכין קישוטים ומשחקים במשך ימים, אם זה מתאים. זהו רגע מקסים של השתקפות למבוגרים ודרך נהדרת לחלוק הערכה של התבונה עם הילדים.

חגיגת יום הנורה עוסקת בחגיגת האינדיבידואליות האנושית. אנשים אחרים עשויים לצחוק בהתחלה, על החדש, המבהיל, הלא מוכר. אבל אלה שהם יוצרים מתמידים. כפי שאומר העכברוש רמי ב" רטטוי" של פיקסאר: "אבל בני אדם... הם לא רק שורדים. הם מגלים. הם יוצרים!"

הבנות שלי לא יכולות לבחור במדע כקריירה. אבל לא משנה מה הם יבחרו, אני בטוח שהם יגלו וייצרו בדרכם שלהם. זה מה שאני מקווה שהם ייקחו מיום הנורה.

‍