מסות והערות על ניטשה ואיין ראנד:
1. אייל מוזס, "היחסים בין הפילוסופיות של פרידריך ניטשה ואיין ראנד"
2. דיוויד פוטס, "כמה נקודות הסכמה בין איין ראנד לניטשה"
3. מיכל פראם כהן, "השפעת ניטשה על סופרים יהודים"
ביחידה אחרונה זו של CyberSeminar, אנו מפנים את תשומת ליבנו באופן רשמי למערכת היחסים b
etween את הפילוסופיות של פרידריך ניטשה ואיין ראנד . אני מרגישה שזה הרגע שרובנו חיכינו לו, אז בואו נתחיל את המהומה.
אני רוצה למסגר את הדיון שלנו בבידוד שלוש שאלות:
1. שאלת מידת ההסכמה: על כמה נושאים מסכימים ניטשה וראנד?
ואז: של הנושאים שעליהם הם מסכימים, אילו הם בעלי משמעות בסיסית ואילו בעלי משמעות משנית או פחות?
2. שאלת ההשפעה: בתחומי ההסכמה, באיזו מידה השפיע ניטשה על ראנד? האם ניתן לקבוע אם רנד הושפעה מנושא זה על ידי ניטשה, או על ידי הוגים אחרים, או שמא הגיעה לתפקיד זה באופן עצמאי?
3. שאלת ראנד המוקדם לעומת ראנד הבוגר: האם יש סוגיות עליהן הסכים ראנד המוקדם עם ניטשה אך על אילו ראנד הבוגר לא? ואז: האם נוכל לבודד מתי ומדוע התרחשו שינויים אלה?
תרומתי לדיון תתמקד בשאלה הראשונה. ראשית, בניתי טבלה המשווה בין דעותיהם של ניטשה ושל ראנד ב-68 סוגיות פילוסופיות. הטבלה מכסה את הסוגיות המרכזיות במטפיזיקה, אפיסטמולוגיה, טבע האדם, אתיקה ופוליטיקה. הטבלה כוללת גם שש סוגיות השוואה אחרות, הקשורות מבחינה פילוסופית.
לאחר הטבלה, הוספתי כמה הערות על המשמעות של התוצאות הטבלאיות.
נתתי סימוכין ליצירותיו של ניטשה; אבל הנחתי שכולנו מכירים מספיק את עבודותיה של ראנד כדי לדעת היכן לחפש את השקפתה בכל נושא נתון. בהתייחסויות ליצירותיו של ניטשה השתמשתי בקיצורים הבאים:
אנטיכריסט
BGE מעבר לטוב ולרע
ד שחר
EH Ecce הומו
GM גנאלוגיה של מוסר
GS גיי מדע
HA אנושי כל-כך אנושי
TI דמדומי האלילים
WP רצון לכוח
Z כך ספאק זרתוסטרא
השוואה בין הפילוסופיות של ניטשה וראנד
בעיה
עמדתו של ניטשה
עמדתו של רנד
ישות או תהליך
תהליך (GM I:13; WP 552, 1067; BGE 54)
ישויות כאובייקטיביות; היזהרו מפיזיקה של כורסאות
מוניזם, דואליזם או פלורליזם
מוניזם (WP 1067)
נטורליזם: אין פיזיקה של כורסה
זהות
לא (WP 507-517)
כן
תואם זהות ושינוי
לא (WP 520)
כן
סיבתיות
לא (WP 497, 545-552)
כן
טלאולוגיה
לא (WP 552, 1067, גלויה לאוברבק)
כן לאורגניזמים
כיוון לאבולוציה
כן (GM II.24)
אין פיזיקה או ביולוגיה של כורסאות
קיומו של אלוהים
לא (GS 125)
לא
תודעה כהזדהות
לא (WP 507, 511, 513; ג'נרל מוטורס II.16)
כן
תודעה כפונקציונאלית/שימושית
כן (WP 505)
כן
התודעה כסיבתית
לא (WP 477-478, 524)
כן
תודעה כהזדהות
לא (BGE 211; WP 473, 479, 481, 516, 521)
כן
תחושות כמודעות למציאות
לא (WP 479)
כן
תחושות כערך עמוס
כן (WP 505)
לא
מושגים כמודעות למציאות
לא (WP 507, 513)
כן
לוגיקה כמבוססת מציאות
לא (WP 477, 512)
כן
תחושות, מושגים ותיאוריות ככפייה על המציאות
תמיד (WP 515-516)
תחושות לעולם לא; תפיסות שגויות בלבד
אמת
כפונקציה בלבד (WP 487), כשגיאה שימושית (WP 493)
הן כהזדהות והן כפונקציונאלית
התבונה כיעילה
חלש במקרה הטוב
כן
התבונה ככלי קוגניטיבי ראשוני
לא (GS 354)
כן
אינסטינקט יעיל מבחינה קוגניטיבית
כן (GM II.16)
לא
פילוסופיה כשיטתית
כן (GM, הקדמה, 2)
כן
מהותיות
שקר (GM III.12; BGE 207)
לא נכון
אובייקטיביזם
לא נכון (GM III.12)
נכון
סובייקטיביזם
נכון (BGE 211), אבל לא במובן הדואליסטי (WP 481)
לא נכון
פרספקטיבליזם/ רלטיביזם
נכון (GM III.12; WP 540)
לא נכון
צמצום המוסר לפסיכולוגיה
כן (BGE 6; ג'נרל מוטורס א.10?)
לא
צמצום הפסיכולוגיה לביולוגיה
כן (TI 33; WP 529)
לא
אינדיבידואל כאמיתי
לא (TI 33)
כן
צוואה כראשונית
כן (WP 1067)
לא
רצון חופשי
לא (BGE 21; ג'נרל מוטורס II.10: אין "אשמה", רק מחלה; גלויה לאוברבק)
כן
היגיון ותשוקה/עדיפות לרגש
לתשוקה/רגש יש עדיפות (BGE 36, 68, 158, 191)
סיבה ראשונית
היגיון ויחסי תשוקה/רגש
קונפליקט (EH: "לידתה של טרגדיה" 1: "'רציונליות' נגד אינסטינקט")
צריכה להיות הרמוניה
טאבולה ראסה או נטיביזם
נטיביזם חזק (BGE 231, 264)
טאבולה ראסה קוגניטיבית ומוסרית
המדע כמשגע
לא (GM III.25)
כן
מוסר בשירות החיים
כן (BGE; ג"מ)
כן
אגואיזם פסיכולוגי
כן (BGE)
לא
ניגוד עניינים העובדה החברתית הבסיסית
כן (BGE 259)
לא
ערכים כפנימיים
לא (GM I.10)
לא
ערכים כמטרה
לא
כן
ערכים כסובייקטיביים
כן (BGE 260?)
לא
יחידים כקצוות בתוך עצמם
לא (WP 287), כן (BGE 287)
כן
אנשים האחראים על הדמויות שלהם
לא (BGE 264)
כן
אנשים האחראים למעשיהם
לא וכן
כן
הקרבת העצמי לאחרים
כן, אם חלש (TI 33)
לא
להקריב אחרים למען עצמם
כן, אם חזק (BGE 265; WP 369, 982)
לא
חיי הפרט כסטנדרט
לא (BGE 188)
כן
שיפור המין כסוף
כן (BGE 126; Z פרולוג 4)
לא
להקריב כמה למען המין
כן (BGE 62, 258; WP 246; ג'נרל מוטורס II.12)
לא
כוח כסוף
כאמצעי וכסוף (WP 1067)
כאמצעי בלבד
הישרדות כסטנדרט
לא (BGE 13)
כן
האושר כסוף
לא
כן
אגואיזם כטוב
תלוי (TI 33). "הסובייקט - האדם השואף הכפוף לקידום מטרותיו האגואיסטיות - יכול להיחשב רק כאויב האמנות, לעולם לא כמקורה" (BT)
כן
אלטרואיזם כמו רע
כן; תלוי (TI 33)
כן
אלטרואיזם כאגואיזם של החלשים
כן (GM I.8, III.14)
לא
רציונליות כסגולה
לא (EH: "לידת הטרגדיה" 1)
סגולה ראשונית
מלחמה כטובה
כן (GS 283; HA 477)
לא
מוסר יחסית לסוג פסיכולוגי
כן (BGE 221)
לא
זכויות הפרט
מס' "למען שימור החברה, למען הפיכת הסוגים הגבוהים והגבוהים ביותר לאפשריים - אי-שוויון הזכויות הוא התנאי"
כן
על שוויון
שקר והרסני (WP 246)
לפני החוק
על דמוקרטיה
רע (BGE 202)
משני לזכויות
על סוציאליזם
רע
רע
על מדינת הרווחה
רע
רע
על אריסטוקרטיה
טוב (BGE 257, 258)
רע
על עבדות
לפעמים טוב (BGE 188)
רשע
על תפקיד הממשלה
מוגבל (ד 179 )
מוגבל
על קפיטליזם
דה-הומניזציה לרוב (ד' 2 6)
מוסרי, פרודוקטיבי
הציוויליזציה כעולה או יורדת
Dec|ining (BGE 202; ג'נרל מוטורס א.11,12); אבל זרתוסטרה תבוא (GM II.24)
כרגע בירידה; העתיד יכול ללכת לשני הכיוונים
תחושה מרוממת של פוטנציאל אנושי
כן (GM I.12)
כן
עוסקת בקרב קוסמי
כן
כן
מאבק כטוב
כן (BGE 262)
כן?
על הנצרות
"מרד של כל מה שזוחל על האדמה נגד מה שיש לו גובה" (א 43)
דיטו
על אפלטון
"פחדן לפני המציאות" (TI 2)
דיטו
על קאנט
"עכביש קטסטרופלי" (A 11)
דיטו
מה מסמלת הטבלה?
נתחיל במדד גס: ספירה של מספר הנושאים שעליהם הם מסכימים ולא מסכימים.
מתוך 68 הגיליונות, אני מונה 51 חילוקי דעות ו-17 הסכמים בין ניטשה לראנד. זהו יחס אי-הסכמה/הסכמה של 3 ל-1.
מתוך 17 ההסכמים, 11 מהם הם הסכמים שליליים, כלומר הסכמים שמשהו שקרי או לא נכון - למשל, שאלוהים לא קיים, שהערכים אינם מהותיים, שאפלטון וקאנט אינם בני אדם נפלאים.
זה משאיר 6 תחומים של הסכמה חיובית, כלומר הסכמים שמשהו נכון או נכון. שש אלה כוללות שלוש תזות פילוסופיות:
והשישה כוללים שלוש סוגיות של תחושת חיים:
אם נשווה את ההסכמים והמחלוקות לפי תחום הפילוסופיה, אז נקבל את הדברים הבאים.
במטפיזיקה, ניטשה וראנד לא מסכימים על דבר מלבד העובדה שאלוהים מת ושהתודעה מתפקדת. הם חלוקים בדעותיהם על סדרי העדיפויות של התהליך, על זהות, סיבתיות, טלאולוגיה, ועל שורה של סוגיות הנוגעות למידה שבה פילוסופים יכולים לעשות מדע כורסה.
באפיסטמולוגיה יש אפילו פחות הסכמה בין השניים. מלבד ההסכמה שהפילוסופיה היא שיטתית ושהפנימיות היא שקרית, הם חולקים על כל דבר, החל בשאלה אם התודעה היא הזדהות, וכלה בתוקף התחושה, המושגים, ההיגיון, התבונה והאוניברסליות של האמת.
בטבע האנושי אין תחומי הסכמה. (אם כי אם היינו מוסיפים לשולחן דואליזם מסורתי של גוף/נפש, אז השניים היו מסכימים שזה לא נכון.)
באתיקה, יש הסכמה משמעותית על שתי סוגיות מרכזיות: שהמוסר צריך להיות בשירות החיים, ושהאלטרואיזם הוא אנטי-חיים. יש גם חילוקי דעות מהותיים: על האם ניגודי עניינים הם מהותיים, על האם החיים הם סטנדרט הערך, על האם כוח או אושר הם הסוף, על האם הקרבה היא טובה, על האם רציונליות היא המעלה העיקרית או אפילו סגולה בכלל.
בפוליטיקה הם מסכימים שלציוויליזציה העכשווית יש בעיות משמעותיות מאוד, ושהסוציאליזם ומדינת הרווחה מעוררים בחילה; אבל בעוד שלניטשה יש דברים טובים לומר על אריסטוקרטיה, עבדות ומלחמה ודברים רעים לומר על קפיטליזם, ראנד אומר את ההיפך. לבסוף, הם חולקים את אותה תחושת מאבק מרוממת והרואית של החיים - אם כי ניטשה מוסיף לכך מנה חזקה של צניעות דם שאיננו מוצאים ברנד, בעוד ראנד מוסיף באופן קבוע מנה חזקה של כעס שאיננו מוצאים אצל ניטשה.
מסקנה: סיכום ההבדלים והדמיון המרכזיים. דעתי היא שההבדלים בין ניטשה לראנד עולים בהרבה על קווי הדמיון. שניהם אתאיסטים, שניהם נטורליסטיים בגישתם לתודעה ולערכים, ושניהם עוינים את האלטרואיזם. עם זאת, הם חולקים מעט מאוד פילוסופיה חיובית: הם חולקים כמעט על כל סוגיה בסיסית במטאפיזיקה, באפיסטמולוגיה ובטבע האדם; והם חלוקים בדעתם לגבי הסטנדרט החיובי הראוי, האמצעים והסוף של האתיקה. הפוסט שלי אינו עוסק בשאלות על השפעתו של ניטשה על ראנד או במידה שבה ראנד סילקה מאוחר יותר אלמנטים ניטשיאניים קודמים בחשיבתה. אנא הרגישו מוזמנים להתייחס גם לשאלות אלו.
Stephen R. C. Hicks ist Senior Scholar der Atlas Society und Professor für Philosophie an der Rockford University. Er ist auch Direktor des Zentrums für Ethik und Unternehmertum der Rockford University.
Er ist Autor von Die Kunst des Denkens: Lesungen für die logische Analyse (W.W. Norton & Co., 1998), Erklärung der Postmoderne: Skepsis und Sozialismus von Rousseau bis Foucault (Stipendium, 2004), Nietzsche und die Nazis (Ockhams Rasiermesser, 2010), Unternehmerisch leben (CHEF, 2016), Für und Wider des Liberalismus (Connor Court, 2020), Kunst: modern, postmodern und darüber hinaus (mit Michael Newberry, 2021) und Acht Bildungsphilosophien (2022). Er hat veröffentlicht in Geschäftsethik vierteljährlich, Rückblick auf Metaphysik, und Das Wall Street Journal. Seine Schriften wurden in 20 Sprachen übersetzt.
Er war Gastprofessor für Wirtschaftsethik an der Georgetown University in Washington, D.C., Visiting Fellow am Social Philosophy & Policy Center in Bowling Green, Ohio, Gastprofessor an der University of Kasimir the Great, Polen, Visiting Fellow am Harris Manchester College der Universität Oxford, England, und Gastprofessor an der Jagiellonian University, Polen.
Seine B.A.- und M.A.-Abschlüsse stammen von der University of Guelph, Kanada. Er promovierte in Philosophie an der Indiana University, Bloomington, USA.
2010 gewann er den Excellence in Teaching Award seiner Universität.
Sein Open College-Podcast-Serie wird von Possibly Correct Productions, Toronto, veröffentlicht. Seine Videovorträge und Interviews sind online unter CEE-Videokanal, und seine Website ist StephenHicks.org.
Fragen zur Übernahme von Instagram:
Jede Woche bitten wir um Fragen von unseren 100.000 Followern auf Instagram (einer bei jungen Leuten beliebten Social-Media-Plattform). Einmal im Monat veröffentlichen wir die Antworten von Stephen Hicks auf ausgewählte Fragen, die folgenden Transkripte:
Außerdem mehrere Artikel, die aufgrund ihres wahrscheinlichen Interesses für ein objektivistisches Publikum ausgewählt wurden: