הביתהחיצוניות ובעיית הרוכב החופשיחינוךאוניברסיטת אטלס
לא נמצאו פריטים.
חיצוניות ובעיית הרוכב החופשי

חיצוניות ובעיית הרוכב החופשי

3 דקות
|
25 ינואר 2011

שאלה: מהי נקודת המבט האובייקטיביסטית על חיצוניות חיובית? האם צדקה היא באמת הדרך המוסרית היחידה לממן פרויקטים שעלויותיהם נמוכות מהטבות אנונימיות?

אולי השאלה האמיתית היא, האם האינטרס העצמי לא יעודד אותי לא לתרום, כל עוד מספיק אנשים אחרים עושים זאת?

ענה: לדברי ל.ה. רוקוול הבן (מייסד ונשיא מכון לודוויג פון מיזס) חיצוניות יכולה להיות סובייקטיבית, שכן עלויות ותועלות עשויות להיתפס באופן שונה על ידי אנשים שונים. הם מתרחשים במהלך הטבעי של הפעילות הכלכלית ואין צורך בהתערבות ממשלתית כלשהי כדי "לתקן" אותם. (וגם אין ודאות שהממשלה תוכל לעשות זאת). אני חושש שאיני מכיר את דעותיהם של האסכולה האוסטרית ושל לודוויג פון מיזס, ולכן איני יכול להגיב על הטיפול הספציפי שלהם בעניין. (אני מציע שתכתוב למכון מיזס ב-mail@mises.org אם יש לך עניין ספציפי יותר בהשקפה המיסאית של העניין).

אם הפעולות שיוצרות את החיצוניות הן פעולות שננקטו בסביבה חופשית ובתום לב, אזי היתרונות העקיפים לאחרים אינם בלתי צודקים לאלה שנשאו את המחיר. כל עוד אלה שנושאים בעלויות קוצרים את הפירות שרצו, ההשקעה שלהם כדאית עבורם (אחרת הם לא היו מממנים את הפרויקטים מלכתחילה). במקרה זה, חלקם עשויים לקצור הטבות מבלי לשלם, אבל הם לא פוגעים באף אחד. (זהו תרחיש גרוע בהרבה כאשר אלה שמשלמים אינם מורשים לקצור הטבות.)

האתיקה האובייקטיביסטית גורסת כי אינטרס עצמי רציונלי (שלעתים קרובות עשוי להיות עקיף) הוא הבסיס הנכון לכל פעולה. לכן פרויקטים אלה ממומנים על ידי אנשים שחושבים שזה האינטרס העצמי שלהם לממן אותם. אם הלקוחות רואים תועלת, ישירה או עקיפה, במימון שלהם לפרויקטים כאלה אז זה האינטרס שלהם לתרום להם. אם הם לא רואים תועלת אז אין שום סיבה מוסרית תקפה עבורם לעשות זאת.

לכן צדקה, או אמצעי תשלום וולונטרי למימון פרויקט צריך תמיד להחזיק איזושהי תועלת עבור המשלם עצמו. תשלומים מרצון הם הדרך המוסרית היחידה לממן פרויקטים כאלה, כי תשלומים כפויים לעולם לא ניתן להצדיק. (הכוח שולל את המעריך מיכולתו לבחור מה להעריך.)

לכפות תשלום ללא הסכמה זו לא רק פגיעה בזכויות, היא הורסת ערך במקום ליצור אותו.

אם אנשים אחרים תורמים תרומה משמעותית לפרויקט שאתה חושב שהוא מועיל, אז זה עשוי להיות האינטרס העצמי שלך לא לעשות זאת. באופן עקרוני, רוב האובייקטיביסטים (או אפילו רוב האנשים הרציונליים) יראו את זה באינטרסים העצמיים ארוכי הטווח שלהם לממן פרויקט כזה. אבל אם הפרויקט ממשיך ללא תמיכתך, ייתכן שתרצה להימנע מתשלום עבורו. במהלך ההגיוני של האירועים האנשים שירוויחו הכי הרבה מפרויקט כזה ימצאו את זה באינטרס העצמי שלהם לשלם. ואם אף אחד לא מוצא את זה באינטרסים העצמיים שלהם, אז הפרויקט כנראה לא צריך להתבצע מלכתחילה.

ערך אובייקטיבי קיים רק באמצעות הפעלה חופשית של שיקול דעת עצמאי ורציונלי. זה נכון גם לגבי ערך כלכלי ומחירי כסף. מחיר השוק אינו אלא מה הלקוחות מוכנים ומסוגלים לשלם ומה שהיצרנים מוכנים ומסוגלים לקבל. אם לפרויקט אין מימון, או אם מוצר לא מצליח למצוא שוק, הדרך היחידה להוכיח שהוא באמת "טובת הציבור" עם חיצוניות חיובית היא להוכיח עובדה זו באמצעות הסדר חוזי שבאמצעותו אנשים מסכימים לשלם כדי לקבל או ליצור את ההטבה. לכפות תשלום ללא הסכמה זו לא רק פגיעה בזכויות, היא הורסת ערך במקום ליצור אותו.

מליני קוצ'אר
About the author:
מליני קוצ'אר
Économie/Affaires/Finances