הדרך הקלאסית לתוצאה הבלתי נמנעת: ונצואלה נכנעת לדיקטטורה

כוחות האופוזיציה בוונצואלה עדיין נמצאים השבוע ברחובות, נאבקים בכוחות הממשלה, במחאה על ההסתערות של ממשלתו של הנשיא הסוציאליסטי ניקולס מדורו בשבוע שעבר לעבר דיקטטורה. אלפי בני אדם חסמו את הכביש הראשי של קראקס ב-6 באפריל, וקראו "לא עוד דיקטטורה!". נראה כי המפגינים עשויים לצעוד לעבר משרדו של "נציב תלונות הציבור" של המדינה, המכונה "פעיל זכויות האדם" של הממשלה.

מנהיג האופוזיציה, הנריקה קפרילס, ניסח זאת בתמציתיות: "פעיל זכויות האדם צריך להפסיק להיות תומך המפלגה הסוציאליסטית!". אבל כוחות הממשלה חסמו את הצעדה, והתעמתו עם מפגינים צעירים בסצנה שחזרה על עצמה שוב ושוב ב-15 השנים האחרונות. מפגינים יידו אבנים ובקבוקי תבערה וכוחות הממשלה ירו גז מדמיע. נראה כי האופוזיציה עשויה להמשיך במחאתה לעת עתה, אך הסוציאליזם בוונצואלה מתקדם בהרבה.

בוונצואלה יש אינפלציה תלת-ספרתית, מחסור אפילו במזון בסיסי ובתרופות, ואחד משיעורי הרצח הגבוהים בעולם. לצורך העניין, ממשלתו של מדורו אמרה כי אליטה עסקית הנתמכת על ידי ארה"ב אחראית להאטה הכלכלית, בניסיון לחולל הפיכה שתכפה שלטון ימני.

רק לפני שבוע זה נראה רשמי: המהפכה הסוציאליסטית שהחלה בוונצואלה לפני פחות משני עשורים על ידי המרקסיסט המושמץ, הוגו צ'אבס, הסתיימה בדיקטטורה. ארגון 34 המדינות האמריקאיות (OAS), שאליו משתייכת ונצואלה, קיים ישיבת חירום בוושינגטון הבירה, בתגובה להחלטת בית המשפט העליון של ונצואלה לקחת על עצמו את כל סמכויות האסיפה הלאומית. ראש ה-OAS, לואיס אלמגרו, הכריז כי בית המשפט נתן את "המכות האחרונות לדמוקרטיה"; ונצואלה הפכה ל"דיקטטורה".

האסיפה הלאומית הייתה בסיס האופוזיציה הפוליטי האחרון לנשיא הסוציאליסטי של ונצואלה ניקולס מדורו, שנבחר ב-2013, במרוץ צמוד מאוד, לרשת את הוגו צ'אבס, שמת מסרטן הריאות. נשיא האסיפה הלאומית, חוליו בורחס, המייצג את האחדות הדמוקרטית, הכריז כי "ניקולס מדורו ביצע 'הפיכה' ... זו דיקטטורה..." הוא קרע עותק של פסיקת בית המשפט העליון במסיבת עיתונאים בגני בית המחוקקים, ואמר כי "זו אשפה מאנשים שחטפו את החוקה, הזכויות והחופש של תושבי ונצואלה..."

ואז ממשלת מדורו נסוגה בפתאומיות מהצו הספציפי שהיה הקש האחרון.

במובן זה, להצהרה הרשמית היה ערך, והיא הפנתה את תשומת הלב לאומה האחרונה – זו שהייתה הראשונה באמריקה הלטינית שהשיגה עצמאות מהשלטון הקולוניאלי הספרדי ובעבר הייתה אחת המדינות העשירות ביותר באמריקה הלטינית – לנסוע בדרך הסוציאליסטית לאובדן החירות ולאסון כלכלי. כמה מדינות באמריקה הלטינית נקטו גם הן עמדות דיפלומטיות וכלכליות חריפות בניגוד לצו ממשלת מדורו.

במובן אחר, ההצהרות של ה-OAS, מחלקת המדינה האמריקנית ואחרים נראות פורמליות למי שמבין את ההיגיון הבלתי נמנע של הסוציאליזם המהפכני המרקסיסטי, שבמשך מאה שנה, אומה אחר אומה, החל בחגיגה הזויה של "סוציאליזם" והסתיים בדיקטטורה ובאסון כלכלי.

וככל הנראה הם לא הרגיעו את האופוזיציה הקשה בוונצואלה, שראתה את הממשלה שולטת בגרורות במשך יותר מעשור וחצי, הכלכלה נכנעת צעד אחר צעד להיגיון שהתערבויות ממשלתיות גורמות לעיוותים כלכליים המצדיקים התערבויות חדשות, ומחאות אינן נשמעות.

"סוציאליזם דמוקרטי" הופך לדיקטטורה

למי שמדבר על "סוציאליזם דמוקרטי", ראוי לציין כי הבחירות נמשכו בוונצואלה (לפני שנתיים, האחדות הדמוקרטית זכתה ברוב בבית המחוקקים). כל הצעדים המרכזיים לקראת תפיסת השלטון השבוע היו נגד זכויות "כלכליות". בתחילת שלטונו הלאים צ'אבס את תעשיית הנפט של ונצואלה, עם עתודות הנפט הגדולות בעולם; בעשור שלאחר מכן ירדה תפוקת הנפט, אך מחירי הנפט זינקו. צ'אבס השתמש בכסף כדי ליצור מדינת רווחה, כולל מערכת של "נציגויות בוליבאריות" כדי לספק שירותים, לחלק מחדש ישירות את העושר, לערוך רפורמה בקרקעות, "דמוקרטיזציה של מקום העבודה" ולהקים קואופרטיבים בבעלות עובדים. הוא פשוט נתן חלק גדול מהנפט של ארצו למדינות אחרות כדי להפעיל השפעה פוליטית באמריקה הלטינית.

כאשר מחירי הנפט הבינלאומיים צנחו מאוחר יותר, הוא המשיך לבזבז על ידי הלוואות והדפסת כסף. הוא הוציא יותר מכל הרווחים הזרים של חברות הנפט של ונצואלה, אך תפוקת הנפט המשיכה לרדת וההשקעות הזרות בתעשיית הנפט של המדינה, עד 2013, אז מת, היו מחצית מזו של 1999, אז עלה לשלטון.

עם הוצאות, הלוואות ובקרת מטבע (כדי למנוע מההון לברוח מהמדינה), שיעור האינפלציה של ונצואלה הפך לגבוה ביותר בעולם. לאחר מכן, צ'אבס הלאים תעשייה גדולה אחת אחרי השנייה כדי להשיג הכנסות. בתגובה לאינפלציה, הוא הנהיג פיקוח מחירים, כולל על 400 מזונות "בסיסיים". המחסור החמור הבלתי נמנע בסחורות, כולל בעיקר מזון, החל להביא רעב לאדמה, שגדל משנה לשנה. על פי הדיווחים, כיום כ-15% מתושבי ונצואלה מסתמכים על אשפה שנזרקה על ידי שווקים ומסעדות כדי לשרוד. צ'אבס הגיב למחסור החמור בכך שדרש מהיצרנים לייצר ולמכור במחירים המפוקחים; האינפלציה עלתה יותר; הוא שלח חיילים להחרים את הסחורה שהיצרנים לא ימכרו.

שקיעתה של כלכלה גדולה לעוני, ייצור קורס, פשיטת רגל וירטואלית ורעב היא תהליך מורכב. אבל הדפוס היה ברור כשמש: התערבויות כלכליות חדשות כמו הלאמות והאצת ההוצאה החברתית, וכתוצאה מכך עיוותים כלכליים כמו ירידה בייצור ועליית מחירים, התערבויות כלכליות נוספות כמו פיקוח על מחירים, פיקוח על הייצור ותפיסת סחורות. הדפוס התרחש בכל כלכלת ונצואלה: תעשייה, חקלאות, בנקאות, טיפול רפואי, קמעונאות, סחר והשקעות. כל הצעדים העיקריים היו כלכליים, צמצום "הזכויות הכלכליות". הבחירות נמשכו: סוציאליזם דמוקרטי.

צעדים "כלכליים" אחרים נרכשו על ידי ממשלת עיתוני האופוזיציה וכלי תקשורת אחרים, עד שכיום נותרה רק תחנת טלוויזיה אחת המתנגדת לממשלה ונמצאת תחת לחץ כבד מצד המשטר. גם ביטולה דה-פקטו של האסיפה הלאומית היה צעד "כלכלי". האסיפה סירבה לאשר מיזמים משותפים מסוימים להפקת נפט שהנשיא מדורו ביקש. בית המשפט העליון, שתשעת שופטיו הוחלפו כולם על ידי בעלי בריתו של צ'אבס ב-2010, הכריז על בית המחוקקים ב"בוז" וקיבל על עצמו את כל תפקידיו.

כפי שהדגימה איין ראנד, והמחישה פעמים רבות, ללא זכויות קניין לא יכולות להיות זכויות אחרות. כל תרגום של הרעיונות, התוכניות והמטרות שלנו למציאות דורש רכוש; נפש וגוף, תוכנית ופעולה, רעיון וייצור הם בלתי נפרדים. אם איננו יכולים לרכוש, ליצור, להשתמש וליהנות מרכוש על ידי זכות, אז כל מה שאנחנו עושים בחיים הוא על ידי רשות של הממשלה "להשתמש" ברכוש ציבורי.

מיד לאחר שתפס את כוחה של האסיפה, שלל בית המשפט מחבריו את חסינותם המסורתית מפני מעצר במהלך כהונתם – הגנה מכרעת על מאזן הכוחות בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. במאבק הארוך בין הנשיאים הסוציאליסטים לאסיפה בוונצואלה, הצעד הבא מתבהר: לעצור את האופוזיציה.

הוגו צ'אבס הלא מסובך

מי היה הוגו צ'אבס, המהפכן הסוציאליסטי, גיבור העם וידידו של המדוכא – האיש שחיטף את החירות בוונצואלה? כיניתי את החוויה של ונצואלה "קלאסית" בהיסטוריה החוזרת על עצמה באופן טרגי של המרקסיזם. כך גם, במובנים רבים, היה צ'אבס.

חלק גדול מהביוגרפיה שלו מגיע במספר גרסאות. הוא נולד בדרום-מערב ונצואלה ב-1952, אחד מששת בניהם של שני מורים ששרדו. גרסה אחת מדגישה את העוני הפרולטרי שלו, אחרת את החינוך שלו במעמד הביניים. האנציקלופדיה בריטניקה מדווחת כי כנער דעותיו עוצבו על ידי היסטוריון מקומי שהכיר לו את רעיונותיו של קרל מרקס ואת המשחרר הקולוניאלי של אמריקה הלטינית, סימון בוליבר. דיווחים אחרים הם שהוא נתקל בכתביהם של מרקס, לנין, בוליבר ואחרים מאוחר יותר בחייו. אין מחלוקת על כך שהמרקסיזם המהפכני עיצב את השקפותיו לגבי עתידן של ונצואלה ואמריקה הלטינית.

במקביל, הוא היה קשוב להתקוממות הגרילה הקומוניסטית, FALN, שהתנהלה בוונצואלה בשנות ה-60, בהשראת הרודן הקומוניסטי הקובני החדש, פידל קסטרו. קסטרו יהפוך להשראה ולבעל בריתו של צ'אבס.

בגיל 17 נכנס צ'אבס לאקדמיה הצבאית של ונצואלה. הוא לא אהב ללמוד, התשוקה שלו הייתה לשחק בייסבול, ולאקדמיה הייתה קבוצה טובה. צ'אבס שיחק, אבל לא הצליח לעשות את הציון. הבריטניקה מדווחת כי הוא לא היה כשיר בלימודיו וסיים אחרון בכיתתו. ויקיפדיה מדווחת כי הוא סיים ראשון בכיתתו.

ראשון או אחרון, הוא יצא עם הוועדה הצבאית הסטנדרטית של סגן שני. צ'אבס שירת במשך שני עשורים, חלק גדול מהם נלחם (או מאוחר יותר פיקח) על לוחמי גרילה קומוניסטיים. באופן לא מפתיע, הוא התפכח: האם האיכרים האלה לא נלחמו על זכויותיהם הכלכליות? עם זאת, הוא לא התפטר מתפקידו; הוא הפך לבוגד, ושיתף פעולה עם לוחמי הגרילה. בשנת 1982, הוא וקצינים אחרים יצרו את "התנועה הבוליברית 200" החשאית כדי להפיץ את הפילוסופיה של המרקסיזם המהפכני ברחבי הצבא.

ב-1982 הוביל צ'אבס קצינים בהפיכה צבאית כדי להפיל את ממשלת ונצואלה. מאז 1958, כאשר הדמוקרטים התאחדו כדי לתפוס את השלטון משורה ארוכה של ממשלות אוטוריטריות, תנועת האחדות הדמוקרטית שלטה בוונצואלה. זה היה המשטר הדמוקרטי החדש יחסית שצ'אבס ומורדמיו תקפו. למרות שכל קבוצה אחרת במרד השיגה את מטרותיה, הקבוצה של צ'אבס נכשלה וההפיכה קרסה. זה אולי הרוויח את הוגו צ'אבס. בראש צוות הגרילה שלו, הוא היה מוקף בכוחות הממשלה. הוא נכנע והציע לקרוא לצוותי המורדים האחרים לעשות את אותו הדבר. בהינתן שתי דקות בלבד בטלוויזיה, כשהוא מפציר בשותפיו לקושרים לוותר "לעת עתה", צ'אבס גילה את עוצמת הרטוריקה והאישיות שלו. הנאום הקצר עורר את תקוותיהם של רבים מתושבי ונצואלה והחל את עלייתו של צ'אבס לשלטון.

הממשלה הייתה מוצדקת בהוצאתו להורג של צ'אבס. הוא בגד בצבא על ידי שיתוף פעולה עם האויב. הוא קשר קשר לפגוע במשמעת הכוחות המזוינים. והוא הוביל הפיכה חמושה נגד הממשלה והוביל באופן אישי צוות לקחת את נשיא ונצואלה בשבי. הממשלה הליברלית הכניסה אותו לכלא; שנתיים לאחר מכן, כשהפופולריות הפוליטית שלו גדלה, הוא שוחרר. לנין, היטלר, הו צ'י מין, קסטרו ודיקטטורים מנצחים עתידיים אחרים היו כולם בכלא בשלב זה או אחר ושוחררו. נקווה שוונצואלה לא תשלם מחיר גבוה על האיוולת הזו כמו רוסיה, גרמניה, וייטנאם וקובה.

הוא ייסד את המפלגה הפוליטית, "תנועת הרפובליקה החמישית", שמשכה אליה פעילים סוציאליסטים, מעריצי קסטרו וקציני צבא. הוא היה ה"אאוטסיידר" הקלאסי, הכלוא בשל אמונותיו, צדיק בקריאתו למוסריות הסוציאליזם, סוחף בהבטחותיו להמונים, ואולי המושך ביותר, ניגוד מוחלט לשורה של ממשלות "מרכז" עם פשרותיהן, קרוניזם ושחיתות "נורמלית". ממשלות כאלה בכל רחבי העולם נפלו בידי האידיאליסטים הלוהטים של הסוציאליזם המהפכני. צ'אבס היה פתוח לגבי המרקסיזם שלו וזלזל בגלוי ב"ניאו-ליברליזם" של כלכלות השוק העולות ברחבי העולם. מעל לכל, הוא תקף את "הקפיטליזם" האמריקאי.

בבחירות של דצמבר 1998 הוא זכה בנשיאות עם 55% מהקולות. לקח לוונצואלה קצת פחות משני עשורים להפוך לדיקטטורה סוציאליסטית.

[הבא: מבט על האופן שבו הוצאות, תוכניות חברתיות, הלאמה או שליטה דה-פקטו על תעשיות, תקנות, חוב, אינפלציה, פיקוח על מחירים ומטבעות ו"אמצעים כלכליים" אחרים פעלו כדי לגרום לוונצואלה להיות מדורגת במקום ה-174 מתוך 177 במדד החופש הכלכלי לשנת 2013.]

לחקור

אטלס מושך בכתפיו בוונצואלה מאת רוברט בידינוטו.

ונצואלה בלאק אאוט מאת רוברט בידינוטו.

הוא ג'ון גאלט ונצואלי מאת תור הלבורסן.

אודות הכותב:

וולטר דונוויי

וולטר דונוויי היה נאמן של אגודת אטלס מהקמתה ועד 2010. הוא השיק את הפרסום הראשון של הארגון, "The IOS Journal", ותרם מאמרים ושירים לכל הפרסומים המאוחרים יותר. הוא מחברם של אוספי שירה, רומנים וספרי עיון, כולל ספרו, "לא חצי חופשי: המיתוס שאמריקה היא קפיטליסטית", עם הקדמה מאת דייוויד קלי. הוא ניתח את המשמעות הפילוסופית של הבחירות לנשיאות 2016, ואת ייבוא בחירתו של דונלד טראמפ, בספרו "דונלד טראמפ ואויביו: כיצד התקשורת הכניסה את טראמפ לתפקידו". הוא עורך ותורם קבוע למגזין מקוון, "Savvy Street", המציג אירועים אקטואליים בהקשר של אובייקטיביזם. הוא מתגורר באיסט המפטון, ניו יורק, עם אשתו, רובין שפרד.

‍