הלוס אנג'לס טיימס הדגיש לאחרונה מחקר שפורסם ב-Heart, פרסום של בריטיש מדיקל ג'ורנל, שמצא כי בדידות עלולה להגביר את הסיכון למחלת לב כלילית ולשבץ מוחי ב-50%.
אם אתה אינדיבידואליסט, עליך לשים לב שבריאותך ורווחתך תלויות בחלקן במערכות היחסים שלך עם אחרים. אבל מי שהיה שם "אחרים" לפני העצמי היה מבין טוב יותר כי הסיכונים להם של שגיאה זו הם אפילו גדולים יותר.
מה שמכונה "מטא-אנליזה" ב-Heart בחן 23 מחקרים שונים מכמה מדינות מתקדמות שעקבו אחר נבדקים לאורך תקופות של בין 3 ל-21 שנים. הממצאים מעמידים את הסיכון לבעיות לב ושבץ מוחי עקב בידוד מקבוצות חברים ובני משפחה באותה רמה כמו עישון קל. הם מצאו כי בידוד עשה מנבא טוב יותר של מחלות כלי דם מאשר לחץ דם גבוה או השמנת יתר.
הבידוד יכול לנבוע ממספר גורמים, ביניהם בעיות ניידות ומותם של בני משפחה וחברים. זה יכול לבוא גם מבחירה להישאר בדרך כלל בנפרד מאחרים.
מחקר זה עדיין משאיר פתוחה את השאלה אם בדידות הביאה לכישלון להתאמן או לראות רופאים באופן קבוע, או בהרגלים לא בריאים כמו אכילת יתר, שתייה כבדה או עישון, אשר, בתורו, יגביר את בעיות הבריאות. כפי שציינה ביקורת העיתון, "כתוצאה מכך, קשה לדעת אם בדידות תורמת לבריאות לקויה, תוצאה של בריאות לקויה או סתם עוד סימפטום שלה. ומאותה סיבה, קשה לדעת אם תוכניות שמטרתן לגרום למבודדים החברתיים להיות מעורבים מחדש ישפרו את בריאותם, וכיצד".
אבל מחקרים אחרים מצביעים על קשר חזק בין רווחה פסיכולוגית – שמשתפרת על ידי קשר עם חברים ובני משפחה – לבין בריאות גופנית.
אז מהן ההשלכות של הממצאים האלה על אינדיבידואליסטים – כולל אובייקטיביסטים – שטוענים שכל אחד מאיתנו צריך לשים את האושר והרווחה האישיים שלנו בראש סדר העדיפויות? אינדיבידואליסטים טוענים, נכון, כי אנשים צריכים להיות חופשיים לבחור את האסוציאציות האלה עם אחרים המציעים ערך עבורם.
יש כאלה שחושבים את עצמם כאינדיבידואליסטים חשבו בטעות שמשמעות הדבר היא דחיית אסוציאציה עם כל מי שלא מסכים איתם בעניין הקטן ביותר, מפוליטיקה, דרך טעמים במוזיקה ועד סרטים אהובים. זוהי הבנה לא בוגרת של אינדיבידואליזם. אינדיבידואליסטים אמיתיים מבינים הן את הצורך בערכי ליבה ואינטרסים משותפים עם אחרים, אך גם את הערך בהערכת המורכבויות וההבדלים המשלימים שיש להם עם אחרים. אבל אינדיבידואליסטים אמיתיים גם מבינים שלמערכות יחסים רעילות יכולה להיות השפעה פסיכולוגית הרסנית על הצדדים המעורבים. במקרה כזה, עדיף לא להיות מעורב.
ולהיות לבד לא אומר להיות בודד. בנימה אישית, לפני שהתחתנתי, לקחת סוף שבוע לבד כדי לקרוא ספר טוב, לצאת לריצה וליהנות מסרט טוב לא נתן לי שום תחושה של חרדה או ניכור. אבל עכשיו להיות נשוי לאדם הנכון ולהוליד ילדים יפים עושה את הדברים אפילו טוב יותר.
התובנות של המדע כיום אכן מודיעות לאינדיבידואליסטים אמיתיים שבעוד שהם חייבים לבחור רק עמותות התורמות לרווחתם, עליהם להפוך את מציאת היחסים עם אחרים החולקים את הערכים שלהם לאחד מסדרי העדיפויות שלהם, מסיבות בריאותיות כמו גם פסיכולוגיות. כמו כן, עליהם לשאוף לבחירת עבודה התורמת לרווחתם, ועליהם להפוך את מציאת הקריירה שמביאה להם סיפוק גם בראש סדר העדיפויות.
העובדות על חשיבות הקשר עם אחרים לא צריכות לתת לקולקטיביסטים תירוץ להצדיק אלטרואיזם פילוסופי. זהו הרעיון שזה מוסרי לשים את האחרים במקום הראשון, אפילו לרעת העצמי. כמובן, תומכי אלטרואיזם עשויים להתחיל בשימוש בממצאים המדעיים האלה על בריאות וקשר עם אחרים כדי לומר "זה לטובתך!" אבל, בטווח הארוך, "הטוב שלך" יוחלף על ידי טובתם של אחרים, ובסופו של דבר, אף אחד לא יהיה מאושר.
בני אדם הם חיות חברתיות. יש לנו צורך פסיכולוגי מולד כמו גם פיזי בחברת אחרים. חברויות, משפחות ושותפים רומנטיים הם בין ההנאות הגדולות ביותר של החיים. אבל אתה צריך להפוך אותם לשמחות שלך !
לחקור
Edward Hudgins, former Director of Advocacy and Senior Scholar at The Atlas Society, is now President of the Human Achievement Alliance and can be reached at ehudgins@humanachievementalliance.org.