הביתההאם סטיבן הוקינג מפחד מחייזרים?חינוךאוניברסיטת אטלס
לא נמצאו פריטים.
האם סטיבן הוקינג מפחד מחייזרים?

האם סטיבן הוקינג מפחד מחייזרים?

5 דקות
|
מאי 5, 2010

30 באפריל 2010 -- לסטיבן הוקינג יש אזהרה למין האנושי. קודם כל, הפיזיקאי התיאורטי המהולל מאמין שכנראה יש חיים חייזרים שם ביקום. אבל הוא לא חושב שאנחנו צריכים לנסות ליצור קשר עם חוצנים. במקום זאת, הוקינג מאמין שעלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להסתתר מפניהם.

על פי הטיימס של לונדון, לפרופסור הוקינג יש סרט תיעודי חדש שאמור להיות משודר במאי בערוץ דיסקברי. בסרט הקרוב הוא משער שאחת הסיבות לכך שחייזרים עשויים לבקר אותנו היא משום שהם "ניצלו את כל המשאבים מכוכב הבית שלהם". הוא גם מדמיין שהם עשויים להתייחס אלינו כפי שהאירופאים התייחסו לאינדיאנים לפני מאות שנים, ומחפשים "לכבוש וליישב " את הספירה המימית שלנו. "אנחנו רק צריכים להסתכל על עצמנו", אומר הפרופסור, "כדי לראות איך חיים תבוניים עשויים להתפתח למשהו שלא היינו רוצים לפגוש".

עכשיו, רחוק ממני להבריק את הפשעים שבני אדם מסוימים ביצעו נגד בני אדם אחרים במשך מאות שנים. אבל הפסימיות של פרופסור הוקינג אינה במקומה מכמה סיבות. חששותיו נובעים מאי הבנה מלתוסיאנית של כלכלת משאבים, בורות בהיסטוריה של האלימות, וחוסר הערכה ליתרונות המשמעותיים של החלפה מרצון. בחינה של שגיאותיו של הוקינג מראה שיש לנו את כל הסיבות להאמין שחייזרים המסוגלים לחצות את החלל הבין-כוכבי יהיו יותר מר ספוק מאשר טורף.

פחדים מלתוסיאניים בחלל

הכומר תומאס מלתוס (1766-1834) חשש באופן מפורסם שגידול האוכלוסייה נידון לעלות על הגידול באספקת המזון, מכיוון שהאוכלוסייה גדלה באופן גיאומטרי בעוד ייצור המזון גדל רק באופן אריתמטי. אבל מלתוס לא יכול היה לראות את התפוצצות ההמצאה האנושית שהגיעה. למרות שיש בוודאי כמה מגבלות פיזיות לכמות המזון שאנו יכולים לגדל על כדור הארץ, הוכחנו שאנחנו יכולים להדוף את הגבולות האלה במידה רבה. יש די והותר מזון שגדל כיום כדי להאכיל אוכלוסייה עולמית שהיא בערך פי שישה ממה שהייתה כשמלתוס כתב. זהו עוני מקומי, לא מחסור פלנטרי במזון, שעדיין שומר על יותר מדי תת-תזונה בימינו.

החששות הנוכחיים שלנו לגבי סופו של הנפט מוטעים.

החששות הנוכחיים שלנו לגבי סופו של הנפט מוטעים באותה מידה. אנחנו מעריכים נפט לא בשביל עצמו אלא בשביל מה שאנחנו יכולים להפיק ממנו, שהוא אנרגיה. יש אספקה כמעט בלתי מוגבלת של אנרגיה הזורמת אלינו בצורה של אור שמש. אנחנו משתמשים בשמן רק עכשיו כי הוא זול יותר ופרקטי יותר, אבל יכולנו להשתמש באנרגיית השמש באופן ישיר יותר אם היינו צריכים. יש לנו ממש אספקת אנרגיה לגיבוי של 5 מיליארד שנה כדי לשאוב ממנה בכל פעם שנגמר לנו הנפט הזול והנגיש.

הרעיונות הבסיסיים האלה – שהתחכום האנושי דוחף לאחור את הגבולות ושניתן להחליף משאבים שונים זה בזה – מערערים קשות את הסבירות שחוצנים נוודים יכבשו אותנו ויישבו אותנו למען עושרו של כוכב הלכת שלנו. חייזרים המסוגלים לנסוע בחלל העמוק יהיו בבירור בעלי כושר המצאה לפחות כמו לבני אדם.

בהגנה על המודרניות

גם אם חייזרים איכשהו "ניצלו" את המשאבים של כוכב הבית שלהם, האם זה באמת סביר שהם היו נוסעים טריליוני קילומטרים כדי "לכבוש וליישב אותנו" בשבילנו? נכון שהאירופאים אכן השתלטו בסופו של דבר אחרי שחצו את האוקיינוס האטלנטי, והרבה אינדיאנים בסופו של דבר מתו או נושלו. יתרה מכך, המצטרפים החדשים לא חשבו דבר על שימוש באלימות כדי להשיג את מטרותיהם. אבל לצורך העניין, גם לא האינדיאנים, שרבים מהם היו אגרסיביים הרבה לפני שכריסטופר קולומבוס הפליג.

אבל תאמינו או לא, הרבה השתנה בחמש מאות שנה. מלחמה ורצח לא נעלמו לחלוטין – לא בירייה ארוכה. ובכל זאת, כפי שכתב הפרופסור לפסיכולוגיה סטיבן פינקר במאמר בניו ריפבליק משנת 2007 , "האלימות הייתה בירידה לאורך תקופות ארוכות של היסטוריה, והיום אנו כנראה חיים ברגע השליו ביותר של הזמן של המין שלנו על פני כדור הארץ". שורה שלמה של פרקטיקות שבעבר היו דבר שבשגרה – ביניהן עבדות, הקרבת בתולה, עינויים ורצח עם – כיום הן "נדירות עד לא קיימות במערב, הרבה פחות נפוצות במקומות אחרים מבעבר, מוסתרות כשהן מתרחשות, ומגנות באופן נרחב כשהן נחשפות".

מה עם הקומוניזם והפשיזם ושתי מלחמות עולם? אלה היו נוראיים, ליתר ביטחון. אבל כפי שמציין פינקר, "אם המלחמות של המאה העשרים היו הורגות את אותו שיעור של האוכלוסייה שמתה במלחמות של חברה שבטית טיפוסית, היו שני מיליארד הרוגים, לא 100 מיליון". למרות כל החדשות הרעות בעמוד העיתון, אנחנו הופכים מתורבתים יותר, ולו רק באופן עצור.

היתרונות של הסחר

מדוע בני אדם נעשים שלווים יותר? סיבה אחת גדולה היא שאנחנו הופכים מודעים יותר ויותר ליתרונות ההדדיים הגדולים של הסחר. מלחמה היא משחק סכום שלילי, במקרה הטוב הכרח מצער שבו אפילו המנצחים מפסידים בגדול. העבדות היא לא רק תועבה; זו גם דרך מאוד לא יעילה לארגן את הייצור. אנשים עובדים הרבה יותר קשה וחכם כשהם זוכים לשמור על שלל המאמצים שלהם. כאשר בני אדם מתמודדים זה עם זה כסוחרים במקום כאויבים שיש להרוג או לשעבד, מצבם של כולם טוב יותר. במילים פשוטות, אתה יקר לי יותר חי וחופשי מאשר מת או בשלשלאות.

אמנם, השלום והחירות עדיין לא נשאו את היום. לא כולם מעריכים את החשיבות של חופש כלכלי, ויש רגעים שבהם נדמה שאנחנו מאבדים את הקרקע. אבל בטווח הארוך, המגמה היא חיובית בעליל. אם נמשיך לטעון את הטיעון העקרוני לחירות, אני בטוח שיותר ויותר אנשים יסכימו שהחירות היא גם טובה וגם נכונה – שהמוסר הוא המעשי.

גם אם חוצנים זקוקים למשהו מאיתנו, אנחנו לא צריכים לסמוך על הרצון הטוב שלהם למען ביטחוננו. אנחנו יכולים לסמוך במקום זאת על הרציונליות שהיכולת הטכנולוגית המדהימה שלהם תדרוש. אנחנו יכולים לסמוך על כך שמירוץ החלל, הרבה יותר מתקדם ממה שאנחנו עכשיו, כבר יבין שיש להם הרבה יותר מה להרוויח על ידי פנייה אלינו כסוחרים מאשר ככובשים. למעשה, אולי הסיבה שהם עדיין לא ירדו לביקור היא שהם מחכים שגם יותר מאיתנו יבינו את זה לפני שהם יוצרים קשר ראשון.

בראדלי דוקה
About the author:
בראדלי דוקה
מדע וטכנולוגיה