אלימות מוסלמית: משמעות עמוקה יותר למזרח תיכון מתורבת

5 באוקטובר 2012 – המזרח התיכון שוב פרץ בשבועות של הפגנות אנטי-אמריקאיות ואנטי-מערביות ארסיות ואלימות. מתפרעים הטילו מצור על השגרירות האמריקאית במצרים. סצנות דומות ליוו את תימן לפקיסטן. אפילו מוסלמים בערי אירופה אווררו את הארס שלהם.

התירוץ היה טריילר ביוטיוב לסרט אנטי-מוחמד, כמו גם כמה ציורים אנטי-איסלאמיים שפורסמו בצרפת, שידור חוזר של הקריקטורה הדנית מלפני כמה שנים. וההשלכות מרתיעות את אלה המקווים להתקדמות לעבר חברה אזרחית פתוחה בעולם הערבי והמוסלמי.

עליונות התבונה

t של אושר. והיגיון בחברה עם אחרים פירושו חופש הביטוי והביטוי. בדיאלוג עם אחרים אנו מחפשים אמיתות על הטבע ועל העולם החומרי, על אתיקה, על פוליטיקה, על אסתטיקה; וכן, גם על דת.

המערב עבר תקופה חשוכה של כמעט אלף שנה שבה החשיבה הביקורתית נבחנה בחשדנות והאמת נמצאה בדוגמה דתית ולא בחקירה חופשית. לשאול שאלות של אורתודוקסיה יכול להיות גזר דין מוות בעידן האפל ההוא.

אבל למערב היתה נאורות . במהלך מאות השנים האחרונות, התבונה והדיון החופשי קיבלו את מקומם המרכזי בתרבות. התוצאה, כמובן, היא העולם המודרני המשגשג שלנו.

מחפשים צנזורה

העולם המוסלמי זקוק נואשות למהפכה תרבותית כזו אם ברצונה להצטרף באמת לשורות המתורבתים. אבל המהומות האחרונות הראו שוב עד כמה התרבות הזאת רחוקה ממחויבות לחקירה חופשית ורציונלית. ובמקום להסביר לבני דתם את חשיבות חופש הביטוי, מנהיגים מוסלמים ביקשו צנזורה.

כך למשל, בכינוס האו"ם בספטמבר דגלו נציגי המדינות המוסלמיות באיסור עולמי על התבטאויות, שלדעתם מעליב את מוחמד. ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן , הוביל את ההאשמה, וטורקיה היא אחת המדינות המוסלמיות הליברליות ביותר.

בארצות הברית, שבה המוסלמים בדרך כלל משולבים יותר בתרבות המודרניסטית, אמר האימאם חסן אל-קזוויני מהמרכז האסלאמי של אמריקה בדירבורן, מישיגן, בהתייחסו למפיקי הסרט נגד מוחמד: "איכשהו, יש לעצור אותם" ו"התגובה האמריקאית צריכה להיות הרבה יותר חזקה מגינוי מילולי".

GROW UPהצנזורה עשויה להיראות מוזרה לאור הביקורת הגוברת על המשטרים הישנים במצרים, לוב ותוניסיה שהביאו להפלתם במהלך האביב הערבי. אך בעוד שללא ספק התסכול מהתנאים הכלכליים ודיכוי המבקרים היו חלק מהמוטיבציה של ההמונים ברחובות ושל הלוחמים בשטח, המהפכות לא נעשו למען חירות הפרט.

האחים המוסלמים במצרים החליפו את משטר מובארק האוטוריטרי במשילות על פי חוקי השריעה הדכאניים. במערב כללה הנאורות חשיבה רצינית על טבעה ותפקידה של הדת בחברה, כמו גם תשישות ממלחמות דת שהרטיבו את אירופה בדם. אבל הדבר היחיד שלא פתוח לדיון בעולם הערבי והמוסלמי הוא רק הדת שמונעת מחשבה וחקירה חופשית וזו ההצדקה לדיכוי ולאלימות. מוסלמים מודרניסטים שמתבטאים מסכנים את חייהם. בעל הטור טום פרידמן מציין כמה יריות רכות של תגובה מודרניסטית לדיכוי – אבל הן בולטות בעיקר בשל היותן נדירות."]

כאשר שגרירות ארה"ב במצרים הייתה נתונה במצור, לכאורה בגלל הטריילר של היוטיוב, הודעת השגרירות גינתה את "המאמצים של אנשים מוטעים לפגוע ברגשות הדתיים של המוסלמים". מלבד היותה סטירת לחי מהמסורת המערבית של חופש הביטוי, ההצהרה אכן חשפה את הבעיה העמוקה והמתמשכת של מוסלמים רבים במזרח התיכון.

הם ילדים מוסריים, או, ליתר דיוק, צעירים קטנוניים שאינם יכולים להניף שום דבר שלא בהתאם לגחמותיהם חסרות החשיבה והבלתי רציונליות. אבל במקום לעצור את נשימתם או לדהור בפינה, הם מתפרעים, שורפים והורגים.

למרבה הצער, רק להגיד להם "תתבגר!" – וזה מה שהם צריכים לעשות – לא יעבוד. זו תהיה דרך ארוכה לפנינו לעולם ערבי נאור.

לחקור:

פעילי הדמוקרטיה במצרים מקבלים את מבוקשם מאת וויל תומאס
פראים עמוקים מאת אד הודג'ינס
האם עמי המזרח התיכון כשירים לחופש? מאת אד הודג'ינס
ישראל נגד הברחת מוסר פלסטינית על ידי אד הודג'ינס

האם האסלאם זקוק לרפורמציה? מאת דיוויד קלי