האם אתה רוצה להיות חכם יותר, בריא יותר ולחיות זמן רב יותר? למרבה הפלא, סקר חדש של מכון פיו מצא שרוב האמריקאים עונים "לא!" אם זה דורש שימוש בטכנולוגיות חדשות מסוימות. זוהי קריאת השכמה למדענים, ליזמים בעמק הסיליקון, לטרנס-הומניסטים ולכולנו שמעריכים את חיינו: עלינו להילחם על חיינו בשדה הקרב של הערכים.
כולנו מבינים כיצד טכנולוגיית המידע שינתה את עולמנו באמצעות מחשבים אישיים, טלפונים חכמים, אינטרנט וגוגל. ננוטכנולוגיה, רובוטיקה, בינה מלאכותית, ובמיוחד הנדסה גנטית, עומדים לשחרר את הגל הבא של יצירת עושר ושיפורים של המצב האנושי.
אבל סקר חדש של מכון פיו שכותרתו " זהירות הציבור בארה"ב מטכנולוגיות ביו-רפואיות כדי "לשפר" את היכולות האנושיות מצא כי "רוב המבוגרים בארה"ב אומרים שהם יהיו מודאגים 'מאוד' או 'במידה מסוימת' מעריכת גנים (68%), שבבי מוח (69%) ודם סינתטי (63%)", טכנולוגיות שבשנים הבאות יכולות להפוך אותנו לבריאים יותר, חכמים יותר וחזקים יותר. בעוד שחלקם אומרים שהם "יהיו גם נלהבים וגם מודאגים... באופן כללי, הדאגה גוברת על ההתרגשות". יתר על כן, "יותר אומרים שהם לא היו רוצים שיפורים במוחם ובדם שלהם (66% ו-63%, בהתאמה) מאשר אומרים שהם היו רוצים אותם (32% ו-35%)".
פשוט השתקפות של אנשים שמקבלים החלטות על חייהם, כמו זכותם? לא בדיוק. החששות שלהם לגבי טכנולוגיה כבר גורמים לדחיפה תרבותית ופוליטית משמאל ומימין שעלולה לשבש את ההתקדמות המבוקשת על ידי אלה מאיתנו שרוצים חיים טובים יותר.
נתוני מכון פיו חושפים שני מקורות אידיאולוגיים של התנגדות לטכנולוגיות חדשות.
הסקר מצא כי 64% מהאמריקאים עם מחויבות דתית גבוהה אומרים ש"עריכת גנים המעניקה לתינוקות סיכון מופחת בהרבה למחלות" היא "התערבות בטבע וחוצה קו שאסור לנו לחצות". האם אתה המום מכך שמישהו יכול להעדיף לחשוף את התינוקות שלו למחלות מתישות או קטלניות כאשר מניעה אפשרית?
ול-65% עם מחויבות כזו יש דעה דומה על "שתלי שבבי מוח ליכולות קוגניטיביות משופרות בהרבה". עדיף להישאר בורים כאשר דרך לידע רב יותר אפשרית?
כשנשאלו אם "עריכת גנים המעניקה לתינוקות סיכון מופחת בהרבה למחלות" היא שימוש נכון בטכנולוגיה, 54% ענו "כן" אם היא גורמת לאנשים "תמיד להיות בריאים באותה מידה כמו האדם הממוצע". אבל רק 42% אישרו אם התוצאה היא שאנשים "הרבה יותר בריאים מכל אדם ידוע עד כה". באופן דומה, 47% אישרו דם סינתטי אם הוא מביא לשיפור גופני אצל אנשים "השווה ליכולת השיא שלהם", בעוד שרק 28% אישרו אם הוא מביא לשיפורים "הרבה מעל זה של כל אדם ידוע עד כה".
כאן אנו רואים את הצד המכוער של השוויון. עדיף שכולם יהיו פחות בריאים מאשר שחלקם יהיו בריאים יותר מאחרים.
דאגה זו לאי-שוויון היא היבט נוסף של ערכים מעוותים שאנו מוצאים בדיונים כלכליים. מה אם כולם ייהנו מרמות הולכות וגדלות של שגשוג במערכת של שוק חופשי, אבל כמה אנשים – סטיב ג'ובס? מארק צוקרברג?- להיות הרבה יותר עשירים מאחרים באמצעות המאמצים היצרניים שלהם? זה win-win! אבל רבים יענישו ויעשו דמוניזציה להישגים כאלה משום שהם "האחוזון העליון", גם אם טיפול כזה אומר שאותם משיגים מרוויחים פחות, ולכן, כולם פחות משגשגים. עדיף שכולנו נהיה עניים יותר אבל שווים יותר.
ראינו את הדאגה הזו לאי שוויון בשנות ה-90, כאשר מחשבים שולחניים ואינטרנט המריאו. חלקם הקרינו "פער דיגיטלי". יהיו אנשים חכמים יותר ובעלי יתרון מכיוון שהם יוכלו לגשת ליקום של מידע באמצעות טכנולוגיות אלה. ויהיו כאלה עם גישה מועטה שייפלו הרחק מאחור. כמובן, מה שנפל היה המחיר של אותן טכנולוגיות, שגם אז היו נגישות בחינם ברוב הספריות המקומיות וכיום הן במחשבים ניידים, טאבלטים וסמארטפונים, ובמחיר סביר לרוב האנשים בעלי ההכנסה הנמוכה. הפער נעלם.
היו מאמצים מוקדמים משגשגים מספיק כדי לנסות טכנולוגיות מידע חדשות. באופן דומה, יהיו מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה ביו-רפואית, שמאוחר יותר תהפוך לנגישה לכולם – אבל רק אם מספיק אנשים יעריכו אותה במקום לחשוש ממנה וידרשו מהממשלה לעצור אותה.
במאמר נלווה לסקר של מכון פיו, שכותרתו "השבחה אנושית: הממדים המדעיים והאתיים של החתירה לשלמות", הכותב הבכיר של פיו, דיוויד מאסי, מציע סקירה טובה של סוגיות מוסריות חמורות שהועלו על ידי ביוטק וטכנולוגיות אקספוננציאליות אחרות. ואלה מאיתנו שמקבלים בברכה את הטכנולוגיות האלה חייבים להילחם על הערכים המוסריים שעליהם הן מבוססות.
אנחנו באמת מעריכים את חיינו, ואת האושר והפריחה שאנחנו כפרטים יכולים להפיק מהם באמצעות ההישגים שלנו. עלינו לנער אחרים את הזולת מהעייפות הרוחנית שלהם כדי שגם הם לא יתנו לחייהם היקרים להתבזבז.
עלינו לקדם את ערכי התבונה והמדע כאמצעי לטכנולוגיה טובה יותר וכמדריכים לחיינו האישיים. דוגמות מוטעות, בין אם דתיות או פוליטיות, מובילות לקיפאון חברתי ואישי.
עלינו לפתח וליישם אסטרטגיות לקידום הישגים אנושיים, כולל שיפור היכולות שלנו, כערך בתרבות שלנו באמצעות המוסדות שלנו – בתי ספר, מדיה – והאסתטיקה שלנו – סרטים, אמנות, מוזיקה.
עלינו להציע חזון מרגש ומשכנע של עתיד פנטסטי, לא בדיוני, של עולם כפי שהוא יכול וצריך להיות, במיוחד לצעירים הצמאים לעתיד שיהיה שווה לחיות.
הערכים שעליהם מבוסס העתיד הזה לא ימכרו את עצמם. אנחנו חייבים לא רק ליצור את הטכנולוגיה שתאפשר לנו לחיות בריאים יותר, חכמים יותר וחזקים יותר. עלינו גם ליצור את התרבות שתעודד ותחגוג את היצירה והשימוש בטכנולוגיה כזו.
לחקור
אדוארד הודג'ינס, "גוגל, יזמים וחיים 500 שנה". 12 במרץ, 2015.
אדוארד הודג'ינס, "כיצד כשלים אנטי-אינדיבידואליסטיים מונעים מאיתנו לרפא את המוות". 22 באפריל, 2015.
אדוארד הדג'ינס, "על צפייה 2001: הסרט הטרנס-הומניסטי הראשון". 20 בנובמבר, 2015.
Edward Hudgins, former Director of Advocacy and Senior Scholar at The Atlas Society, is now President of the Human Achievement Alliance and can be reached at ehudgins@humanachievementalliance.org.