הביתהמדוע נמשכת המלחמה בסמים (מסוימים)?חינוךאוניברסיטת אטלס
לא נמצאו פריטים.
מדוע נמשכת המלחמה בסמים (מסוימים)?

מדוע נמשכת המלחמה בסמים (מסוימים)?

5 דקות
|
1 ביוני 2011

26 במרץ 2009 -- המלחמה בסמים הייתה שוב בחדשות השבוע. מזכירת המדינה הילרי קלינטון יצאה למקסיקו ביום רביעי, 25 במרץ, לביקור בן יומיים, כאשר האלימות הגוברת הקשורה לסמים במדינה זו נמצאת בראש סדר היום שלה. כ-8,000 בני אדם נהרגו בתוך קצת יותר משנה, ויש חששות שהכאוס מתפשט מצפון מקסיקו לכמה מדינות גבול בארה"ב. בתוך כך, הנשיא ברק אובמה צפוי להכריז על תוכניתו לשנות את מדיניותה של וושינגטון נגד סמים באפגניסטן . המאמצים למגר את שדות הפרג האפגניים המספקים 90% מהרואין בעולם נכשלו לחלוטין.

אף אחד לא מאמין ששימוש בסמים הוא דרך אצילית או כדאית לבלות את חייו. אבל הפללה של מעשה וולונטרי היא לא התגובה הנבונה ולא הצודקת. כמו האיסור על אלכוהול לפני 80 שנה, האיסור על סמים היום גורם להרבה יותר בעיות ממה שהוא פותר. בניגוד לאיסור על אלכוהול, שנמשך קצת יותר מעשור בארצות הברית, איסור על סמים פשוט לא ייעלם. ועדת האו"ם לסמים נרקוטיים (CND) התכנסה בווינה מוקדם יותר החודש כדי לקבוע מדיניות סמים בינלאומית לעשור הבא. בהנהגת ארצות הברית, הנציבות אישרה במידה רבה מחדש את דרכה האיסורית הנוכחית.

ספירת העלויות

אחת הסיבות העיקריות לכך שהמלחמה בסמים נמשכת היא שאנשים רבים לא באמת מעריכים את תג המחיר הכבד שלה. על פי האקונומיסט , ארצות הברית מוציאה כ -40 מיליארד דולר בשנה בניסיון לשווא לחסל את אספקת התרופות. הוא עוצר כ-1.5 מיליון אנשים בשנה בגין עבירות סמים, רבים מהם בגין החזקה פשוטה של מריחואנה. כחצי מיליון מהם מרצים בסופו של דבר עונשי מאסר.

בנוסף לעלות הכספית הישירה, יש את הנושא של מסים מזויפים, אשר בקלות נטו מיליארדים נוספים אם סמים היו לגליזציה. נכון לעכשיו, כפי שמציין ביל פרזה בטור של Real Clear Markets , משתמשי סמים כבר מראים את עצמם יותר ממוכנים לשלם "מס" כבד. "מס" זה, שנהוג לכנותו על ידי כלכלנים פרמיית סיכון, נובע ממאמצי הממשלה לסגור את שוק התרופות. המחירים אמנם עולים, אך ללא השפעה רבה על הצריכה. חשוב מכך, פרמיית סיכון זו משולמת לא לממשלה, אלא לפושעים וטרוריסטים מבית ומחוץ.

לא ניתן לחשב את העלות הכוללת במונחים של אובדן חיים ושיבושים אלימים בגלל סובסידיה זו לפשע המאורגן ולארגוני טרור. הכאוס במקסיקו כלל את מותם של יותר מ-800 שוטרים וחיילים מאז שנשיא מקסיקו פליפה קלדרון הגביר את המאבק בקרטלי הסמים בדצמבר 2006, אומר האקונומיסט. זה קורע את המרקם החברתי מאוד בחלקים מסוימים של המדינה. והסחר בסמים מתדלק הפקרות בערים בצפון אמריקה ובכל רחבי העולם.

באפגניסטן, מאמצי ההשמדה דחפו את החקלאים לידי הטליבאן. עם זאת, התוכנית המשוערת של הבית הלבן להפנות את האנרגיות של נאט"ו לסיוע לחקלאים לשתול גידולים אחרים לא תהיה יעילה יותר. עלות הפרגים מהווה רק חלק קטן מהמחיר הסופי של הרואין. סוחרי סמים יכולים בקלות להכפיל את המחיר שהם משלמים עבור התשומות האלה, ולכן זה מאוד לא סביר שניתן יהיה לפתות מספיק חקלאים לגדל פרגים.

ארצות הברית מוציאה כ-40 מיליארד דולר בשנה בניסיון לשווא לחסל את אספקת התרופות.

הדרך היעילה ביותר לנקז רווחי סמים מנופחים היא להפוך את הסמים לחוקיים. ביטול איסור הסמים הנוכחי יכה מכה בפושעים ובטרוריסטים, בדיוק כפי שביטול איסור האלכוהול היכה מכה על ההמון בשנות ה-30. עם תמחור שוק חוקי, לפשע המאורגן במקסיקו כבר לא תהיה שום סיבה להיות מעורב בסחר בסמים, והאלימות תפחת באופן דרמטי. באפגניסטן, ללא רווחים מנופחים, הטליבאן יאבד את השפעתו על החקלאים, ויסייע לכוחות נאט"ו לייצב את המדינה.

הפחתת הביקוש לתרופות היא כימרה. הרצון בקרב תת-חלק משמעותי בחברה להשתמש בחומרים משני תודעה לעולם לא ייעלם. חלק מהסמים שאינם חוקיים כיום בהחלט יכולים לשמש באחריות, כמו אלכוהול בעיקר היום. לחלק מהסמים, כמו מריחואנה, יש אפילו יישומים רפואיים לגיטימיים. התמכרות והתעללות, כאשר הן מתרחשות, יכולות להיות מטופלות כנושאים אישיים, כפי שאנו מתייחסים כיום לאלכוהוליזם. שמירה על סמים לא חוקיים בשום אופן לא עוזרת לנו להתמודד איתם בצורה בוגרת. זה רק מעצים אותנו עוד יותר, ושוחק את הכבוד לחוק. במיוחד בקרב שכונות עניות יותר, אנשים מרגישים בצדק קורבן לאלימות של כנופיות בחסות הממשלה. ההשפעה האמיתית היחידה של הוצאת סמים אל מחוץ לחוק היא להבטיח שרק פורעי חוק יספקו סמים.

כפיית מוסר

משתמשים בסמים עושים קמעות גרועים, אני מבין. הרבה יותר קשה להזדהות איתם מאשר, למשל, דובי קוטב מתכרבלים. אבל אנחנו לא צריכים להזדהות איתם כדי להבין שאין לנו זכות להחליט עבורם מה הם יכולים ולא יכולים להכניס לגוף שלהם. אפילו יותר מבורות לגבי העלויות האמיתיות של המלחמה בסמים, האיסור נמשך מכיוון שיותר מדי אנשים רוצים לכפות את אמונותיהם המוסריות בכוח החוק.

הניסיון האישי שלי עם סמים לא חוקיים הוא הרבה פחות נרחב מזה שהודה בו מנהיג העולם החופשי הנוכחי. עם זאת, מבלי לדעת פרטים נוספים, אינני יכול לגנות את ניסויי הסמים של הנשיא אובמה על הסף. בקיצוניות אחת, קשה לומר שמי שהורס את בריאותו, את סיכוייו התעסוקתיים ואת מערכות היחסים שלו בכך שהוא מבלה את רוב זמנו בערפל שנגרם על ידי הרואין, משרת את אושרו לטווח הארוך. מצד שני, גם הפוריטנית הטוטאלית שנמנעת אפילו מכוס יין עם ארוחת הערב לא נראית לי כמי שמוציאה את המרב מהחיים.

בכל מקרה, זה פשוט לא נכון לשלול ממבוגר את הזכות לקבל החלטות משלו לגבי סמים. עם זאת, אנו יכולים לגנות את הצביעות של פוליטיקאים כמו ברק אובמה שהיו כולאים אנשים על "פשעים" שהם עצמם ביצעו. סוג זה של צביעות הוא סיבה נוספת שמסבירה את אריכות הימים של המלחמה הבלתי מוסרית והבלתי מעשית בסמים.

בכל מקום שבו אנו מחליטים באופן אישי למתוח את הגבול בין שימוש אחראי בסמים לבין שימוש לא אחראי והרסני בסמים, לממשלה אין מקום להוציא את ההחלטות שלנו אל מחוץ לחוק. אם אדם אינו יוזם שימוש בכוח נגד אחרים, לממשלה אין זכות להשתמש בכוח נגדו. אנו עשויים כמובן לעשות מאמצים לשכנע אחרים לא להשתמש בסמים, לטפל בחומרים משני תודעה בכל הזהירות הראויה להם, וכן הלאה. אבל הצדק דורש מאיתנו להגן על זכותו של כל אדם לבחור, גם אם אנחנו חושבים שזו בחירה לא נכונה. הצדק גם דורש מאיתנו להגן על זכות החליפין מרצון בין מבוגרים, גם אם מדובר בסמים שמוחלפים. העובדה שמלחמת הסמים נכשלת בשני המבחנים הללו היא בין החמורות ביותר מבין כישלונותיה הרבים. ממשל אובמה לא מראה סימנים לעשות דבר מלבד לשנות את פרטי מדיניות הסמים. האם לא הגיע הזמן שנדרוש להפסיק את האיסור אחת ולתמיד?

בראדלי דוקה
About the author:
בראדלי דוקה
משפט / זכויות / ממשל
החוץ
ערכים ומוסר