אנו מציינים בצער רב את אובדנו של דוד מאייר, שנפטר ב-23 בנובמבר 2019 בגיל 63, ממחלה ממושכת.
דייוויד היה פרופסור למשפטים והיסטוריה באוניברסיטת קפיטל בקולומבוס, אוהיו, משנת 1990 ועד לפרישתו כאמריטוס בשנת 2015, ולימד קורסים במגוון רחב של נושאים בתחומו, במיוחד בהיסטוריה של האבות המייסדים ועבודתם ביצירת חוקת ארצות הברית. לפני כן, הוא לימד במכללה למשפטים של שיקגו-קנט ועבד בפרקטיקה פרטית. הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת מישיגן ודוקטורט בהיסטוריה מאוניברסיטת וירג'יניה.
העניין המיוחד של דייוויד היה ג'פרסון; ספרו המחשבה החוקתית של תומאס ג'פרסון (1995) הוא העבודה הסמכותית בנושא. הוא גם פרסם עבודה מכוננת עבור מכון קאטו, חירות החוזים: גילוי מחדש של זכות חוקתית אבודה (2011), ועבד על ספר מגיסטריאלי על החוקה עד מותו בטרם עת.
דוד היה ידיד גדול של אגודת האטלס, כפי שהיה לארגונים רבים אחרים. הוא היה תורם נדיב, חבר במועצת היועצים שלנו, ובעיקר נואם קבוע בכנסים שלנו. מהופעתו הראשונה בסמינר הקיץ השנתי שלנו בשנת 1996, ובמשך 20 השנים הבאות, הוא נתן הרצאות רבות בסמינר זה ובאירועים אחרים. הוא היה אחד ה"כוכבים" שלנו, וזכה תמיד לרייטינג גבוה מהמשתתפים יחד עם הערות שמעבירות את הקסם, ההתלהבות ורוחב הידע שלו:
"הידע וההתלהבות של דיוויד גורמים לי לקוות שהשיעור היה מפגש של יום שלם".
"מאייר נהדר! כל כך ברור, מסירה כל כך טבעית, התלהבות כזאת לנושא שלו, ידע כל כך ברור של החומר. התובנות הטריות שלו על הדמויות הגדולות בהיסטוריה לא מפסיקות להדהים, להרשים ולעודד אותי!"
נושאיו של דוד באירועים שלנו כיסו מגוון רחב של סוגיות היסטוריות וחוקתיות. יחד, הם המבוא הטוב ביותר שתמצאו למשפט חוקתי ולאידיאלים ההנפשה של האבות המייסדים שלנו, מנקודת מבט המכבדת את כוונתם. ראה את הכותרות למטה לקישורים לכמה מההרצאות הטובות ביותר של דוד בנושא.
דוד גם כתב לעתים קרובות עבור הפרסומים שלנו, נווט (1997-2004) ו האינדיבידואליסט החדש (2005-2011). היצירה האהובה עלי ביותר שלו (קשה ככל שתהיה) היא מאמרו "השלמת המהפכה האמריקאית", המבוסס על הרצאתו בחגיגות 50 שנה לאטלס מושך בכתפיו ב-2007. איין ראנד אמרה (ב"זכויות האדם"), "הסתירה הפנימית של אמריקה הייתה האתיקה האלטרואיסטית-קולקטיביסטית. אלטרואיזם אינו עולה בקנה אחד עם חופש, עם קפיטליזם ועם זכויות הפרט".
דוד לקח את התובנה הפילוסופית הקצרה הזאת, וכהיסטוריון וכמשפטן, פירט בפירוט מדוע היא נכונה. אני אוהב את המסקנה למאמרו:
כדי לפתור את הסכסוך, ולהעמיד את "מדע הפוליטיקה החדש" של המייסדים על בסיס פילוסופי איתן – ובכך להשלים את עבודתה של המהפכה האמריקאית – עלינו לא רק לאשר מחדש את מחויבותם של המייסדים לזכויות הפרט, אלא לבסס מחויבות זו בתיאוריה קוהרנטית של זכויות....
על ידי הצגת קוד אתי חדש – המוסריות של אינטרס עצמי רציונלי – הרומן של ראנד [Atlas Shrugged] עוזר לספק את מה שהמייסדים לא הצליחו לתפוס, את המרכיב החסר של המהפכה האמריקאית: ההצדקה המוסרית של הקפיטליזם, ואיתה, של זכויותיהם של כל בני האדם – כולל איש העסקים האמריקאי....
כדי להגן באופן מלא על זכויות הקניין ועל כל ההיבטים של הזכות הבסיסית לחירות, כולל חירות כלכלית, ייתכן שיהיה צורך אפילו להוסיף הוראות כאלה לטקסט כמו התיקון שהציע השופט נראגנסט, בסעיף המסכם של אטלס משך בכתפיים: "הקונגרס לא יחוקק שום חוק הפוגע בחופש הייצור והמסחר".
כדי להשלים את המהפכה האמריקאית, עבודה רבה עדיין לא נעשתה. עם זאת, הודות לרומן המרהיב של איין ראנד, אנו יכולים לזהות את הנתיב שלאורכו עלינו לנסוע כדי להגיע ליעד זה. כפי שמציין ג'ון גאלט בשורות הסיום של הרומן, "הדרך פנויה".
דוד היה מלומד מושלם, סופר פורה, מורה ומנטור נדיב, וחבר יקר. מותו הוא הפסד ל-TAS, לתנועה האובייקטיביסטית ולעתיד החירות.
לסקירה נוספת
שיקום הנשיאות החוקתית (2012) –– חלק 1, חלק 2:
זכויות וחוקה (2015) –– חלק 1, חלק 2
פוסטמודרניזם ומיתוס ג'פרסון-המינגס
דיוויד קלי הוא המייסד של אגודת האטלס. פילוסוף מקצועי, מורה ומחבר רבי מכר, הוא היה חסיד מוביל של אובייקטיביזם במשך יותר מ -25 שנה.
David Kelley a fondé The Atlas Society (TAS) en 1990 et a occupé le poste de directeur exécutif jusqu'en 2016. De plus, en tant que directeur intellectuel, il était chargé de superviser le contenu produit par l'organisation : articles, vidéos, conférences, etc. Retraité de TAS en 2018, il reste actif dans les projets TAS et continue de siéger au conseil d'administration.
Kelley est philosophe, enseignante et écrivaine professionnelle. Après avoir obtenu un doctorat en philosophie à l'université de Princeton en 1975, il a rejoint le département de philosophie du Vassar College, où il a enseigné une grande variété de cours à tous les niveaux. Il a également enseigné la philosophie à l'université Brandeis et a souvent donné des conférences sur d'autres campus.
Les écrits philosophiques de Kelley comprennent des œuvres originales en éthique, en épistémologie et en politique, dont beaucoup développent des idées objectivistes avec une profondeur et des orientations nouvelles. Il est l'auteur de L'évidence des sens, un traité d'épistémologie ; Vérité et tolérance dans l'objectivisme, sur des questions relatives au mouvement objectiviste ; L'individualisme brut : la base égoïste de la bienveillance; et L'art du raisonnement, un manuel d'introduction à la logique largement utilisé, qui en est à sa 5e édition.
Kelley a donné des conférences et publié sur un large éventail de sujets politiques et culturels. Ses articles sur les questions sociales et les politiques publiques ont été publiés dans Harpers, The Sciences, Reason, Harvard Business Review, The Freeman, On Principle, et ailleurs. Au cours des années 1980, il a écrit fréquemment pour Magazine financier et commercial Barrons sur des questions telles que l'égalitarisme, l'immigration, les lois sur le salaire minimum et la sécurité sociale.
Son livre Une vie personnelle : les droits individuels et l'État social est une critique des prémisses morales de l'État social et de la défense d'alternatives privées qui préservent l'autonomie, la responsabilité et la dignité individuelles. Son apparition dans l'émission télévisée « Greed » de John Stossel sur ABC/TV en 1998 a suscité un débat national sur l'éthique du capitalisme.
Expert de renommée internationale en matière d'objectivisme, il a donné de nombreuses conférences sur Ayn Rand, ses idées et ses œuvres. Il a été consultant pour l'adaptation cinématographique de Atlas haussa les épaules, et rédacteur en chef de Atlas Shrugged : le roman, les films, la philosophie.
»Concepts et natures : un commentaire sur Le tournant réaliste (par Douglas B. Rasmussen et Douglas J. Den Uyl), » Reason Papers 42, no. 1, (été 2021) ; Cette critique d'un livre récent inclut une plongée approfondie dans l'ontologie et l'épistémologie des concepts.
Les fondements de la connaissance. Six conférences sur l'épistémologie objectiviste.
»La primauté de l'existence» et »L'épistémologie de la perception», The Jefferson School, San Diego, juillet 1985
»Universels et induction», deux conférences lors de conférences du GKRH, Dallas et Ann Arbor, mars 1989
»Scepticisme», Université York, Toronto, 1987
»La nature du libre arbitre», deux conférences au Portland Institute, octobre 1986
»Le parti de la modernité», Rapport sur la politique de Cato, mai/juin 2003 ; et Navigateur, novembre 2003 ; Un article largement cité sur les divisions culturelles entre les points de vue pré-modernes, modernes (Lumières) et postmodernes.
«Je n'ai pas à« (Journal IOS, volume 6, numéro 1, avril 1996) et »Je peux et je le ferai» (Le nouvel individualiste, automne/hiver 2011) ; des articles complémentaires sur la concrétisation du contrôle que nous avons sur notre vie en tant qu'individus.