אנו מציינים בצער רב את אובדנו של דוד מאייר, שנפטר ב-23 בנובמבר 2019 בגיל 63, ממחלה ממושכת.
דייוויד היה פרופסור למשפטים והיסטוריה באוניברסיטת קפיטל בקולומבוס, אוהיו, משנת 1990 ועד לפרישתו כאמריטוס בשנת 2015, ולימד קורסים במגוון רחב של נושאים בתחומו, במיוחד בהיסטוריה של האבות המייסדים ועבודתם ביצירת חוקת ארצות הברית. לפני כן, הוא לימד במכללה למשפטים של שיקגו-קנט ועבד בפרקטיקה פרטית. הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת מישיגן ודוקטורט בהיסטוריה מאוניברסיטת וירג'יניה.
העניין המיוחד של דייוויד היה ג'פרסון; ספרו המחשבה החוקתית של תומאס ג'פרסון (1995) הוא העבודה הסמכותית בנושא. הוא גם פרסם עבודה מכוננת עבור מכון קאטו, חירות החוזים: גילוי מחדש של זכות חוקתית אבודה (2011), ועבד על ספר מגיסטריאלי על החוקה עד מותו בטרם עת.
דוד היה ידיד גדול של אגודת האטלס, כפי שהיה לארגונים רבים אחרים. הוא היה תורם נדיב, חבר במועצת היועצים שלנו, ובעיקר נואם קבוע בכנסים שלנו. מהופעתו הראשונה בסמינר הקיץ השנתי שלנו בשנת 1996, ובמשך 20 השנים הבאות, הוא נתן הרצאות רבות בסמינר זה ובאירועים אחרים. הוא היה אחד ה"כוכבים" שלנו, וזכה תמיד לרייטינג גבוה מהמשתתפים יחד עם הערות שמעבירות את הקסם, ההתלהבות ורוחב הידע שלו:
"הידע וההתלהבות של דיוויד גורמים לי לקוות שהשיעור היה מפגש של יום שלם".
"מאייר נהדר! כל כך ברור, מסירה כל כך טבעית, התלהבות כזאת לנושא שלו, ידע כל כך ברור של החומר. התובנות הטריות שלו על הדמויות הגדולות בהיסטוריה לא מפסיקות להדהים, להרשים ולעודד אותי!"
נושאיו של דוד באירועים שלנו כיסו מגוון רחב של סוגיות היסטוריות וחוקתיות. יחד, הם המבוא הטוב ביותר שתמצאו למשפט חוקתי ולאידיאלים ההנפשה של האבות המייסדים שלנו, מנקודת מבט המכבדת את כוונתם. ראה את הכותרות למטה לקישורים לכמה מההרצאות הטובות ביותר של דוד בנושא.
דוד גם כתב לעתים קרובות עבור הפרסומים שלנו, נווט (1997-2004) ו האינדיבידואליסט החדש (2005-2011). היצירה האהובה עלי ביותר שלו (קשה ככל שתהיה) היא מאמרו "השלמת המהפכה האמריקאית", המבוסס על הרצאתו בחגיגות 50 שנה לאטלס מושך בכתפיו ב-2007. איין ראנד אמרה (ב"זכויות האדם"), "הסתירה הפנימית של אמריקה הייתה האתיקה האלטרואיסטית-קולקטיביסטית. אלטרואיזם אינו עולה בקנה אחד עם חופש, עם קפיטליזם ועם זכויות הפרט".
דוד לקח את התובנה הפילוסופית הקצרה הזאת, וכהיסטוריון וכמשפטן, פירט בפירוט מדוע היא נכונה. אני אוהב את המסקנה למאמרו:
כדי לפתור את הסכסוך, ולהעמיד את "מדע הפוליטיקה החדש" של המייסדים על בסיס פילוסופי איתן – ובכך להשלים את עבודתה של המהפכה האמריקאית – עלינו לא רק לאשר מחדש את מחויבותם של המייסדים לזכויות הפרט, אלא לבסס מחויבות זו בתיאוריה קוהרנטית של זכויות....
על ידי הצגת קוד אתי חדש – המוסריות של אינטרס עצמי רציונלי – הרומן של ראנד [Atlas Shrugged] עוזר לספק את מה שהמייסדים לא הצליחו לתפוס, את המרכיב החסר של המהפכה האמריקאית: ההצדקה המוסרית של הקפיטליזם, ואיתה, של זכויותיהם של כל בני האדם – כולל איש העסקים האמריקאי....
כדי להגן באופן מלא על זכויות הקניין ועל כל ההיבטים של הזכות הבסיסית לחירות, כולל חירות כלכלית, ייתכן שיהיה צורך אפילו להוסיף הוראות כאלה לטקסט כמו התיקון שהציע השופט נראגנסט, בסעיף המסכם של אטלס משך בכתפיים: "הקונגרס לא יחוקק שום חוק הפוגע בחופש הייצור והמסחר".
כדי להשלים את המהפכה האמריקאית, עבודה רבה עדיין לא נעשתה. עם זאת, הודות לרומן המרהיב של איין ראנד, אנו יכולים לזהות את הנתיב שלאורכו עלינו לנסוע כדי להגיע ליעד זה. כפי שמציין ג'ון גאלט בשורות הסיום של הרומן, "הדרך פנויה".
דוד היה מלומד מושלם, סופר פורה, מורה ומנטור נדיב, וחבר יקר. מותו הוא הפסד ל-TAS, לתנועה האובייקטיביסטית ולעתיד החירות.
לסקירה נוספת
שיקום הנשיאות החוקתית (2012) –– חלק 1, חלק 2:
זכויות וחוקה (2015) –– חלק 1, חלק 2
פוסטמודרניזם ומיתוס ג'פרסון-המינגס
דיוויד קלי הוא המייסד של אגודת האטלס. פילוסוף מקצועי, מורה ומחבר רבי מכר, הוא היה חסיד מוביל של אובייקטיביזם במשך יותר מ -25 שנה.
David Kelley founded The Atlas Society (TAS) in 1990 and served as Executive Director through 2016. In addition, as Chief Intellectual Officer, he was responsible for overseeing the content produced by the organization: articles, videos, talks at conferences, etc.. Retired from TAS in 2018, he remains active in TAS projects and continues to serve on the Board of Trustees.
קלי הוא פילוסוף, מורה וסופר מקצועי. לאחר שקיבל דוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת פרינסטון בשנת 1975, הוא הצטרף למחלקה לפילוסופיה של מכללת ואסאר, שם לימד מגוון רחב של קורסים בכל הרמות. הוא גם לימד פילוסופיה באוניברסיטת ברנדייס והרצה לעתים קרובות בקמפוסים אחרים.
כתביו הפילוסופיים של קלי כוללים יצירות מקוריות באתיקה, אפיסטמולוגיה ופוליטיקה, ורבות מהן מפתחות רעיונות אובייקטיביסטיים לעומק חדש ולכיוונים חדשים. הוא מחבר הספר "ראיות החושים", מסה באפיסטמולוגיה; אמת וסובלנות באובייקטיביזם, בנושאים בתנועה האובייקטיביסטית; אינדיבידואליזם בלתי מרוסן: הבסיס האנוכי של נדיבות; ו "אמנות ההנמקה", ספר לימוד נפוץ ללוגיקה מבוא, הנמצא כעת במהדורה החמישית שלו.
קלי הרצתה ופרסמה במגוון רחב של נושאים פוליטיים ותרבותיים. מאמריו בנושאים חברתיים ומדיניות ציבורית הופיעו ב" הארפרס", "המדעים", "התבונה", "הרווארד ביזנס ריוויו", "פרימן", "על עקרון" ובמקומות אחרים. במהלך שנות ה-80 הוא כתב לעתים קרובות עבור Barrons Financial and Business Magazine בנושאים כמו שוויון, הגירה, חוקי שכר מינימום וביטוח לאומי.
ספרו " חיים של עצמו: זכויות הפרט ומדינת הרווחה" הוא ביקורת על הנחות היסוד המוסריות של מדינת הרווחה והגנה על חלופות פרטיות השומרות על האוטונומיה, האחריות והכבוד של הפרט. הופעתו בספיישל ABC/TV של ג'ון סטוסל "תאוות בצע" בשנת 1998 עוררה דיון לאומי על האתיקה של הקפיטליזם.
כמומחה בעל שם עולמי לאובייקטיביזם, הוא הרצה רבות על איין ראנד, רעיונותיה ועבודותיה. הוא היה יועץ לעיבוד הקולנועי של אטלס מושך בכתפיים, ועורך אטלס מושך בכתפיים: הרומן, הסרטים, הפילוסופיה.
"מושגים וטבעים: פרשנות לתפנית הריאליסטית (מאת דאגלס ב' רסמוסן ודאגלס ג' דן אויל)", ניירות סיבה 42, מס' 1, (קיץ 2021); סקירה זו של ספר שפורסם לאחרונה כוללת צלילה עמוקה לתוך האונטולוגיה והאפיסטמולוגיה של מושגים.
יסודות הידע. שש הרצאות על האפיסטמולוגיה האובייקטיביסטית.
"עליונות הקיום" ו"האפיסטמולוגיה של התפיסה", בית הספר ג'פרסון, סן דייגו, יולי 1985
"אוניברסלים ואינדוקציה", שתי הרצאות בכנסי GKRH, דאלאס ואן ארבור, מרץ 1989
"ספקנות", אוניברסיטת יורק, טורונטו, 1987
"טבעו של הרצון החופשי", שתי הרצאות במכון פורטלנד, אוקטובר 1986
"מפלגת המודרניות", דו"ח מדיניות קאטו, מאי/יוני 2003; ונווט, נובמבר 2003; מאמר מצוטט בהרחבה על החלוקה התרבותית בין השקפות קדם-מודרניות, מודרניות (נאורות) ופוסט-מודרניות.
"אני לא חייב" (IOS Journal, כרך 6, מספר 1, אפריל 1996) ו"אני יכול ואני אעשה" (האינדיבידואליסט החדש, סתיו/חורף 2011); חתיכות נלוות על מימוש השליטה שיש לנו על חיינו כפרטים.