תקציר מנהלים

ג'פרי הומל (באנגלית: Jeffrey Hummel; Ph.D., אוניברסיטת טקסס, אוסטין) הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת סן חוזה סטייט, קליפורניה. הוא מחברם של הספרים "לשחרר עבדים", "לשעבד גברים חופשיים " (1996) והספר " אובדן משקל מת" ו"מלחמת האזרחים האמריקאית" (2012).

1. הדרומיים כינו את העבדות "המוסד המוזר" שלהם. עם זאת, העבדות עתיקה כמו ההיסטוריה והייתה לה נוכחות בכל הציוויליזציות – ומרכזית ברובן. רק לאחרונה הפכה העבודה החופשית לנורמה, אז אולי זה "המוסד המוזר". הבנה של העובדות והעקרונות הכלכליים בעבודה יכולה לעזור לנו להבין טוב יותר כיצד החירות ניצחה את העבדות.
2. האם העבדות הייתה רווחית מבחינה כלכלית? השקפה אחת – זו של אדם סמית, עבור
   דוגמה לכך – הייתה שעבדות לא הייתה רווחית כי היא הייתה כלכלית
   לא יעיל. עמדה עדכנית יותר, שנטען על ידי הכלכלן זוכה פרס נובל רוברט פוגל והמחבר השותף סטנלי אנגרמן, היא שמכיוון שהעבדות הייתה רווחית היא בוודאי הייתה יעילה. הומל טוען: "שתי העמדות שגויות בחלקן (כמו גם צודקות בחלקן)".
3. התזה המרכזית של הומל היא שהעבדות הייתה "אובדן משקל מת", כלומר העברה של
   עושר שבו הפסדים עולים על רווחים, מה שהופך את כולם לעניים יותר בממוצע. חשבו על גנב ששובר את החלון שלכם כדי לגנוב את מערכת הסטריאו: "הסטריאו הוא הפסד לכם ורווח לגנב, אבל החלון השבור הוא רק הפסד".
4. העבדות אפשרה לבעלי העבדים להעביר עושר מהעבדים לעצמם, ובכך להיטיב עם עצמם על חשבון העבדים, אך "העבדות של אנטבלום הטילה גם ירידה משמעותית במשקל מת על כלכלת הדרום" (עמ' 15).
5. יתר על כן, טוען הומל, מאחר שההפסדים הכלכליים הכוללים עלו על רווחים אלה, כדי להמשיך להתקיים "המערכת הייתה תלויה בסובסידיות מממשלות בכל הרמות: מקומיות, מדינתיות ולאומיות" (עמ' 16) מעסיקים של עבודה חופשית, למשל, אינם חוששים שעובדיהם יברחו, אך בעלי העבדים כן חוששים שעבדיהם יעשו זאת, ולכן ההוצאה הנוספת – במקרה של חוקי העבד הנמלט, הנשיאה על ידי הממשלה — החזרת עבדים נמלטים, היא עלות נוספת משמעותית וסבסוד לבעלי העבדים.
6. במדידת חוסר היעילות הכללי של העבדות, ניגוד חריף בין "התפוקה היחסית של מטעי עבדים לעומת חוות חופשיות, צפון ודרום" הוא משמעותי. חלק מההבדל הוא מוטיבציה, בהתחשב בכך שחקלאים חופשיים עם זכויות קניין בוחרים את היבולים, השעות והשיטות שלהם, וזוכים לשמור על כל התמורה. עבדים לא בוחרים ולא מרוויחים. עם זאת, הבדלי היעילות הכוללים משתנים ותלויים בחלקם במוצרים הספציפיים ובטכנולוגיות הזמינות.
7. היעדר חדשנות, במיוחד בטכנולוגיה, הופך גם את כלכלות העבדים לפחות יעילות. לדוגמה, ההון של בעל העבדים מושקע בעבדים שלו, מה שאומר שאין לו את ההון הזמין להשקיע בחדשנות ובטכנולוגיה. בעולם רחב יותר של השקעה חופשית בחדשנות טכנולוגית, העבדות תהפוך ל"נידונה כלכלית".

​

קרא את הירידה במשקל מת של הומל ואת מלחמת האזרחים האמריקנית כאן. סיכום מאת סטיבן היקס, 2020.

ראה הבא:

1. ארט קרדן, "העבדות לא העשירה את האמריקאים"
2. דירדרה ננסן מקלוסקי, "העבדות והאימפריאליזם לא העשירו את אירופה"
3. סטיבן היקס, "אנטי-עבדות ביבשת אמריקה: פריימר"

‍