אובייקטיביות לבני אדם ממשיים

תקציר מנהלים

סטיבן היקס הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת רוקפורד ומחבר הספר "להסביר פוסטמודרניזם: ספקנות וסוציאליזם מרוסו ועד פוקו".

1. אובייקטיביות היא דרישה להכרה אנושית, אך היא ניצבת בפני אתגרים בעידן ספקני או פוסט-אמיתי – "ההשקפה שבאופן עקרוני לא ניתן לדעת דבר ו/או שיש לזנוח מושגים כמו אמת, אובייקטיביות וודאות".

2. תגובות יעילות לספקנות דורשות תיאורים חיוביים של כל התהליכים הקוגניטיביים: "תפיסה, זיכרון, המשגה, היווצרות הצעה, ומתמטיקה ולוגיקה". עם זאת, בקטע ארוך מצטט היקס הוגים מרכזיים המערערים על יסודות אלה: אוגוסטינוס, קלווין, יום, קאנט, ניטשה, פרויד, פוקו ואחרים.

3. ההשלכות הערכיות של "פוסט-אמת" חשובות גם הן: "אם ננטוש את התבונה והאובייקטיביות, נקבל סובייקטיביזם; ואם נקבל סובייקטיביזם, אז נקבל רלטיביזם; ואם אנחנו מקבלים רלטיביזם בלי להיענות לתבונה, אז אנחנו מקבלים אכזריות".

4. היקס מתמקדת בשתי טעויות שפוגעות באופן קבוע בדיווחים על אובייקטיביות. האחת גורסת שפנימיות נאיבית לגבי ידע היא האלטרנטיבה היחידה לסובייקטיביזם. בעוד שאובייקטיביות עוסקת בשמירה פעילה על הקשר בין המציאות לתודעה, הפנימיות והסובייקטיביזם מנתקים את הקשר.

5. הפנימיות "גורסת שהמציאות לבדה קובעת את התנאים" ושהתודעה צריכה להיות כמו "מראה פסיבית". ידע אפלטוני, למשל, הוא קבלה פסיבית מצורות מושלמות. הסובייקטיביזם, "האלטרנטיבה השקרית" האחרת, גורס שפעילות התודעה הופכת את המציאות לבלתי ניתנת לידיעה. היקס מצטטת את הטענה הניטשיאנית שאנחנו לא מגלים אלא מחוקקים של המציאות: "ה'ידיעה' שלהם היא יצירה, היצירה שלהם היא חקיקה, הרצון שלהם לאמת הוא – רצון לשלטון".

6. היקס אומרת "בפילוסופיה, הנחות נסתרות הן לעתים קרובות רוצחות", ומצטטת הנחות מרומזות על אובייקטיביות שהופכות אותה לבלתי אפשרית. לדוגמה, אם מישהו טוען, "בני אדם עושים בחירות כאשר הם חושבים, אז הכל סובייקטיבי", אז מניחים שרק יצורים שאינם בוחרים יכולים להיות אובייקטיביים.

7. לעומת זאת, הוא טוען, הצורך האנושי באובייקטיביות נובע מכך שלבני אדם יש בחירות. כל אחד מאיתנו צריך ללמוד כיצד להשתמש בתודעות שלנו בדרך זו ולא בדרך זו על מנת לשמור על הקשר הקוגניטיבי שלנו למציאות.

קראו את המאמר המלא של סטיבן היקס כאן. סיכום 2021.