תקציר מנהלים

רוברט היילברונר (1919-2005) היה הסוציאליסט האקדמי האמריקאי המכובד ביותר במאה ה-20. הוא היה פרופסור ותיק לכלכלה ומחבר רב המכר "הפילוסופים הארציים". במאמר זה, שנכתב לאחר נפילת ברית המועצות, היילברונר טוען כמדען חברתי כי סוציאליסטים חייבים לאבחן במדויק את הכשלים של ניסויים סוציאליסטיים כדי לתקן אותם.

1. הסוציאליזם "עלה בהרבה על הקפיטליזם הן בתקלה כלכלית והן באכזריות מוסרית". עם זאת, "הרעיון והאידיאל של הסוציאליזם" עדיין קיימים. לפיכך, הסוציאליסטים חייבים ללמוד מההיסטוריה הממשית שלה כדי להעריך את סיכוייה לשיפור.
2. מהפכת 1917 הפכה את רוסיה לברית המועצות. ביישום רעיונותיו של קרל מרקס, לנין וסטלין ניסו לארגן את הכלכלה ללא התמריצים הקפיטליסטיים של רווח ותחרות. רמות הייצור ירדו במהירות "ל-14 אחוזים מרמתו לפני המהפכה.
3. במהלך מחצית המאה הבאה, כמה סוגים של תכנון מרכזי נוסו בתום לב ובמאמץ רב – מדיניות כלכלית חדשה, קולקטיביזציה כפויה, הוראות מלמעלה למטה בפירמידה ועוד. התוצאות היו גרועות באופן עקבי: בשנות ה-60 של המאה ה-20, "ברית המועצות הפכה למדינה התעשייתית הראשונה בהיסטוריה שסבלה מירידה ממושכת בזמן שלום בתוחלת החיים הממוצעת.
4. למה? סיבה אחת היתה אינפורמטיבית: חוסר האפשרות של תכנון רציונלי ללא אותות המחיר שרק השווקים יכולים לספק. ביקורת מוקדמת זו על תכנון מרכזי מצד כלכלני השוק החופשי לודוויג פון מיזס ופרידריך האייק, מעניק היילברונר, "היתה מדעית מדי".
5. סיבה נוספת הייתה ריכוז כוח קבלת ההחלטות בידי כמה אנשים בצמרת, עם "ביורוקרטיזציה הכרחית של החיים הכלכליים", וכתוצאה מכך תקשורת איטית, צווארי בקבוק ובירוקרטיה.
6. סיבה שלישית נוגעת לתמריצים ולהיעדר "מוטיבציה לפעול" במערכת ללא מניע רווח. הקפיטליסטים יודעים שהם חייבים לפעול כדי להשיג רווח או להימנע מהפסד, אבל תחת הסוציאליזם, טוען היילברונר, כולם למדו "שלעשות משהו יש סיכוי גבוה יותר להכניס אותם לצרות מאשר לא לעשות כלום, אלא אם כן לא לעשות כלום גורם לאסון מוחלט".
7. בסוף שנות השמונים הכירו מנהיגי ברית המועצות בכך שהניסוי בן 70 השנים בסוציאליזם היה כישלון. תחת הנשיא מיכאיל גורבצ'וב, הפרסטרויקה ("ארגון מחדש") אפשרה הצגה מחדש של כמה חירויות שוק, רכוש פרטי וסחר חופשי עם המערב.

קרא את מאמרו של רוברט היילברונר כאן. סיכום מאת סטיבן היקס, 2020.