וולטר דונוויי, העורך לשעבר של Cerebrum: The Dana Forum on Brain Science, פרסם רבות על רגולציה בתחום הבריאות ב-Private Practice וב-Medical World News. הוא היה נאמן ותיק של אגודת אטלס. במאמר זה הוא מבחין בין פרקטיקות מושחתות עכשוויות של כמה עסקים אמריקאים לבין עשיית כסף באמת.

1. שני סוגים שונים במהותם של אנשים פועלים בעולם העסקים: אלה שמרוויחים את כספם על ידי עבודתם שלהם ואלה שמקבלים כסף באמצעות טובות הנאה ממשלתיות. זה ההבדל בין יצרנים לבוזזים, או בין קפיטליסטים לקרוניסטים.
2. שניהם נקראים "קפיטליסטים", אבל הסיווג הזה מוטעה. היצרנים הם קפיטליסטים כי הם מייצרים ומוכרים מוצרים בשוק חופשי. בוזזים אינם קפיטליסטים מכיוון שהם פועלים בכלכלה מעורבת - שבה ממשלות מעניקות סובסידיות וטובות הנאה, מעניקות הקלות מס ויוצרות רגולציה א-סימטרית, ובכך הופכות את השווקים ללא חופשיים.
3. הקפיטליזם מתנגד לכל ההשפעות והבקרות הממשלתיות הללו. בקפיטליזם, ערכו של עסק תלוי אך ורק באיכות המוצר שלו ובערכו לצרכנים - ולא באמצעים פוליטיים מלאכותיים.
4. הכלכלה האמריקאית סובלת מקורוניזם. אחת הדוגמאות הבולטות הייתה המיתון הגדול של 2008, שנגרם בחלקו על ידי חברות המשכנתאות בחסות הממשלה פאני מיי ופרדי מק. שתי ענקיות המשכנתאות, שקיבלו הגנות מיוחדות מממשלת ארה"ב ונדחפו על ידי לחץ פוליטי, סייעו ליצור בועת דיור ענקית שהתפוצצה בסופו של דבר.
5. כדי להיפטר מהקרוניזם, הזוכה בצדק לביקורת מצד אנשים בעלי דעות פוליטיות ביותר, עלינו לזהות את שורש הבעיה, שהיא האמונה שהשימוש בכוח ממשלתי מוצדק בעניינים כלכליים.
6. לכן, כדי ליצור חברה צודקת יותר, שבה ההצלחה של כולם תלויה בפריון שלהם ולא בקשרים שלהם, אנחנו צריכים הפרדה חוקתית של ממשלה וכלכלה.